עת"מ 28209-12-11

תקציר

העותרת ביקשה דוחות פיקוח על שפכים תעשייתיים מרשויות מקומיות שונות מכוח חוק חופש המידע. העתירה הוגשה תחילה נגד איגודן אך בהמשך תוקנה כך שתכלול משיבים נוספים. אגודן הבהירה כי היא אינה עוסקת בבקרת שפכים תעשייתיים וכי המידע מצוי בידי גוש דן. לאחר מכן ביקש העותר למשוך את העתירה כנגד כל המשיבים למעט איגודן ומי גוש דן. בית המשפט קבע כי המידע המבוקש הוא מידע סביבתי שלציבור יש זכות גישה אליו. עם זאת, מאחר שרשות המים בגוש דן אספה את המידע מטעם רשויות ותאגידים אחרים, ומאחר שרשויות ותאגידים אלה עלולים להיפגע מקבלת העתירה, היה מקום לכלול אותם כמשיבים. טענת העותר כי נטל הפנייה לרשויות אלה אינו סביר לא התקבלה, ובית המשפט ציין כי העותר כבר כלל אותן בעתירה מתוקנת קודמת. יתר על כן, עניינו של העותר במידע, כמו גם זהותו של העותר, לא שללו את הצורך לכלול את כל הצדדים העלולים להיפגע. בית המשפט הדגיש כי הזכות למידע היא זכות יסוד, אך במקרה זה, היעדרם של הרשויות והתאגידים כמשיבים הפריע לדיון מקיף. לפיכך, העתירה נדחתה מבלי לדון לגופו של עניין, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 3,500 ₪.