ע"פ 2596/18

תקציר

התיק סובב סביב שני ערעורים מאוחדים על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז. המערער העיקרי הורשע במסגרת הסדר טיעון בקשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט וייצור סמים מסוכנים. הוא הקים מעבדת קנבוס עם שותף, ובמהלך פשיטה משטרתית ניסה לשבש את המשפט. למרות מאמצי השיקום, הוא נידון ל-26 חודשי מאסר, עם עונשים נוספים. המערער טען כי בית משפט קמא לא שקל כראוי את פוטנציאל השיקום שלו, וייחס את חוסר יכולתו להשתלב בקהילה טיפולית לתנאים מחמירים. המדינה ערערה על כך שעונשו היה קל מדי, לא טענה לראיות לטענתו לגמילה מהתמכרות וטענה לעונש חמור יותר, במיוחד הקנס הנמוך בהתחשב בייצור הסמים רחב ההיקף שלו. ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בגזר הדין, שכן הוא לא נחשב למקרה חריג המצדיק את התערבותם. למרות שהכיר בקנס הנמוך, אישר שופט הערעור את החלטת בית משפט קמא בהתבסס על שיקולי שיקום. עברו הפלילי של המערער וחומרת עבירותיו הצדיקו את גזרי הדין, תוך יישור קו עם עמדה שיפוטית רחבה יותר כנגד עבירות סמים, תוך שימת דגש על הרתעה. בסופו של דבר, שני הערעורים נדחו.