ת"א 47610-03-20

תקציר

השופט קבע כי יש להיעתר לבקשה. הם קבעו כי דחייה על הסף היא צעד דרסטי שיש לנקוט רק כאשר ברור שלתביעה אין סיכוי להצליח, וזה המקרה כאן. טענת התובעים נגועה בחוסר תום לב, והם לא פעלו בתום לב לאורך כל ההליכים המשפטיים השונים. השופטת ציינה כי טענות התובע כבר הוכרעו ובוטלו בדיונים קודמים, והתובע לא חשף את פרטי עניינו המלאים. גם הטענות בדבר היעדר עדכון בדבר הפחתת החוב והערבויות נדחו, שכן הוסדרו בהליכים קודמים. כמו כן, הדגישה השופטת כי על תובע להציג את כל טענותיו וסעדים בתביעה אחת, ואי עשייתו מביאה לוויתור על כל טענה שלא הוצגה. לא ניתן היה לבטל את מכירת הנכס בשלב זה, שכן היא אושרה לפני שנים, והחוב התאפס בעקבות מימוש הנכס. גם הטענות נגד הנתבעים בדבר כלי רכב משועבדים וטעות לכאורה בפסק דין של בית המשפט המחוזי נדחו, שכן הן נזנחו על ידי התובע או נעדרו ראיות. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה על סמך פסיקות קודמות של בית המשפט, השתק ותקופת ההתיישנות. גם בקשת התובעים לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את בקשתם לצו מניעה נדחתה. לבסוף הורה השופט לתובע לכסות את שכר טרחת עורך הדין של הנתבעים, בסך 30,000 ₪, ופסק לטובת הנתבעים.