רע"פ 541/19

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של נאשם ישראלי לחופשה כדי לערער על פסיקה של ערכאה נמוכה יותר. הנאשמים הורשעו במקור, על פי הודאתם, במספר עבירות תעבורה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה עם רישיון שפג תוקפו ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט השלום גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, בהתחשב הן בעברו התעבורתי הקודם - שכלל 37 הרשעות - והן בנסיבות אישיות, לרבות תסקיר מבחן חיובי. הנאשם ערער על גזר דין זה לבית המשפט המחוזי, בטענה להפחתה על סמך נסיבותיו האישיות והתסקיר החיובי לכאורה של שירות המבחן, אך הערעור נדחה. אותן טענות הועלו גם בבקשת הערעור האחרונה, שנדונה בערכאה גבוהה יותר. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי בקשות ערעור המבוססות על חומרת העונש בלבד מתקבלות רק במקרים חריגים של חריגה מהמדיניות. בית המשפט קבע כי מדובר בעבירות חמורות והעונש המקורי מצא איזון ראוי. לפיכך, הבקשה נדחתה, תוך שמירה על גזר הדין המקורי ודחיית הבקשה לעיכוב ביצוע נוסף. הנאשם חויב לרצות את העונש שהוטל.