ת"א 35636-04-21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לאישור פסק בורר בעקבות סכסוך בין קבלן ללקוח. פסק הבורר, כפי שהוצג, לא היה אופרטיבי דיו כדי שניתן יהיה לאכוף אותו, עם מספר סעיפים חסרי ספציפיות ומנגנון ברור לביצוע. בעוד המשיב טען כי הצדדים הסכימו להחזיר את פסק הבוררות להשלמתו, הראיות לא תמכו די בטענה זו. בית המשפט, לאחר שבחן את פסק הבוררות ואת הדינים הרלוונטיים, הגיע למסקנה כי אין באפשרותו לאשר את פסק הבוררות כפי שהוא, שכן אין בו הוראה אופרטיבית ברורה וחד משמעית הניתנת לאכיפה. זוהו סוגיות מרכזיות, ובהן היעדר סכומים מוגדרים, עמימות של סעיפים מסוימים וההנחה שהצדדים ימשיכו לעבוד יחד, שלא שיקפה את המציאות של המחלוקות המתמשכות ביניהם. מאחר שהמשיבה לא התנגדה פורמלית לפסק הבוררות ולא ביקשה את ביטולו, ומאחר שהמבקש ביקש הבהרות גם מהבורר, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לאישור. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, ולא ניתן צו להוצאות.