ע"פ 30674-11-13

תקציר

הכרעת הדין נסובה סביב שתי עבירות שביצע המשיב: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. השוטר המדובר היה בן העדה הדרוזית. פסק דינו של בית משפט קמא, אשר אישר את חופש הביטוי והכיר בטעותה של המשטרה, נתפס כתקין בעיני המשיב ועל כן יש לדחות את הערעור. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על פרשנותו של בית משפט קמא לצו סגירה, והגיעה למסקנה כי הצו חל על אנשים שכבר נכחו במקום. עם זאת, מאחר שקביעתו של בית משפט קמא בדבר עיתוי מתן הצו התבססה על ראיות מוערכות, בחרה ערכאת הערעור שלא להתערב. באשר לעבירה של העלבת עובד ציבור, הלין ערכאת הערעור על החלת תיק אונגרפלד על ידי בית משפט קמא, בקובעו כי דברי המשיב היו גזעניים באופן בוטה ופגעו בכבודו ובסמכותו של נושא המשרה. בית המשפט הדגיש כי חומרת העלבון נעוצה בפוטנציאל שלו לפגוע בתפקוד השירות הציבורי, ללא קשר לתחושותיו האישיות של נושא המשרה. המילים בהן השתמש המשיב, שהיו נטועות בגזענות, תקפו את עצם הלגיטימיות של תפקיד הקצין בשל מוצאו הדרוזי. הדבר מהווה פגיעה קשה בדמוקרטיה ובשלטון החוק. משכך, הרשיע בית המשפט לערעורים את המשיב בהעלבת עובד ציבור והחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין, תוך שהוא דוחה את הערעור על עבירת ההתערבות.