ת"א 34254-06-10

תקציר

החלטת בית המשפט נסובה בעיקר סביב הבקשה לביטול פסק בוררות. בית המשפט מבהיר כי לא יתייחס לטענות שהעלה המבקש שלא הוצגו בבקשה לביטול פסק הבוררות, שכן אלה מהוות "שינוי חזית" או "הרחבת הגיליון". בית המשפט שואף להימנע מלהתערב בתוצאות הליכי בוררות, אלא אם כן קיים עיוות דין משמעותי. המבקש ביקש לבטל את פסק הבוררות ממספר עילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. אלה כוללים את הבורר הפועל ללא סמכות או חורג מסמכויותיו, אי מתן הזדמנות נאותה להציג טיעונים או ראיות, ובניגוד לתקנת הציבור. בית המשפט בוחן כל אחת מהטענות הללו בדקדקנות. אשר לסמכותו של הבורר, מוצא בית המשפט כי הוא היה מוסמך להכריע בכל המחלוקות ולא חרג מסמכותו בהוראת המבקש למכור את מניותיו למשיבים. גם טענת המבקש כי הבורר לא הכריע בתוקפו של הסכם ההפרדה נדחית, שכן בית המשפט מסתפק בפסק הבורר בעניין זה. בית הדין מבטל את החלק בפסק הבוררות המתייחס לתביעת המבקש לשכר ותשלומים הקשורים ליחסי עובד-מעביד, ומאפשר למבקש לדון בתביעות אלה בבית הדין לעבודה. יתרת פסק הבוררות מתקיימת. ככלל, החלטת בית המשפט מדגישה את ההתערבות השיפוטית המוגבלת בהליכי בוררות ואת כיבוד החלטות הבורר, תוך התערבות רק במקרים מובהקים של עיוות דין.