עב"ל 1578-10-12

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בעב"ל 1578-10-12 פסק דין זה, שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה, עוסק בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר דחה תביעה להכיר בפגיעה בכתף ימין של המערער כפגיעה בעבודה. המערער, רופא מרדים, טען כי קרע בגיד הכתף נגרם כתוצאה מאירוע חד-פעמי בעבודתו, במהלכו נאלץ להפעיל כוח רב לפתיחת בורג חלוד בעמוד העירוי. **התשתית העובדתית המוסכמת:** הצדדים הסכימו על מספר עובדות מהותיות: * התובע (המערער) הוא רופא מרדים יליד 1955. * ב-20.2.2008, נדרש התובע לטפל בירידה פתאומית בלחץ הדם אצל מנותח, על ידי הגבהת עירוי נוזלים באמצעות פתיחת בורג בעמוד המחזיק את העירוי. * בשל היות הבורג חלוד, נאלץ התובע להפעיל כוח רב מידו הימנית לפתיחתו. בזמן הפתיחה, חש "קליק" בכתפו הימנית ותחושת כאב עז. * בדיקת אולטרה-סאונד שבוצעה באותו יום הדגימה קרע מלא של גיד הסופראספינטוס. * התובע נעדר מהעבודה, עבר ניתוח לתיקון הקרע וקיבל אישורי אי-כושר. **חוות דעת המומחה הרפואי:** בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי, פרופ' חיים צינמן, אשר נדרש לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע לפגיעה. המומחה קבע כי: * **אבחנה:** קרע מלא של גיד הסופראספינטוס (Rotator Cuff Rt.). * **קשר סיבתי:** קיים קשר סיבתי, גם אם חלקי, בין המאמץ בפתיחת הבורג לקרע בגיד, וזאת אף אם הגיד היה חלש קודם לכן. הוא ציין כי גורמים כמו וסקולריות, ניוון, מכניקה וטראומה תורמים להיווצרות קרעים בשרוול המסובב, אך לא מצא כל תלונה קודמת על כתף ימין. * **השפעת האירוע:** בתשובות לשאלות הבהרה, המומחה העריך כי לאירוע מיום 20.2.2008 הייתה "תרומה רבה" לגרימת הקרע המלא. עם זאת, בתשובה מאוחרת יותר, לאחר שקיבל מידע על גובה הבורג (1.20 מטר) וגובהו של התובע (1.6 מטר), קבע כי מידת המאמץ המופחתת בפתיחת הבורג גורמת להשפעתו על הקרע להיות "פחותה" מאשר המצב הקונסטיטוציונלי (הנטייה המולדת או המצב הבריאותי הקודם). **ההליך בבית הדין האזורי וטענות הצדדים בערעור:** בית הדין האזורי דחה את התביעה, תוך שהוא מסתמך על קביעת המומחה כי השפעת האירוע על היווצרות הקרע הייתה "פחותה בהרבה" מהשפעת גורמים אחרים. המערער טען בערעור כי: 1. **מינוי מומחה נוסף:** היה מקום למנות מומחה רפואי נוסף, או לפחות לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה נוספות, מאחר שהמומחה סטה מהתשתית העובדתית המוסכמת. 2. **סטיית המומחה מהתשתית העובדתית:** המומחה התייחס למאמץ "בהרמת היד", בעוד שהתשתית העובדתית מתייחסת למאמץ "בפתיחת הבורג החלוד", שהוא שונה במהותו. 3. **שאלות הבהרה:** בית הדין האזורי התיר למוסד לביטוח לאומי להפנות שאלות הבהרה מספר פעמים, אך לא למערער. 4. **פרשנות "פחותה" לעומת "פחותה בהרבה":** המומחה קבע שהשפעת האירוע "פחותה" ולא "פחותה בהרבה", ולכן יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה (בהתבסס על הלכת סרוסי). 5. **השלמת התשתית העובדתית:** יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי להשלמת התשתית העובדתית, שכן התיאור המלא של הפעולה (פתיחת בורג חלוד) לא הוצג כראוי. **הכרעת בית הדין הארצי לעבודה:** בית הדין הארצי, בהחלטתו, קיבל חלק מטענות המערער והורה על הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה הרפואי. הוא קבע כי: * **פסיקת בית הדין האזורי אינה יכולה לעמוד:** בית הדין הארצי מצא כי הנימוק לדחיית התביעה, המבוסס על קביעת המומחה כי השפעת האירוע הייתה "פחותה בהרבה", אינו מדויק, שכן המומחה עצמו קבע בתשובתו המאוחרת יותר כי ההשפעה "פחותה". * **צורך בהבהרה בנוגע למידת ההשפעה:** לא ניתן להכריע את הדין על בסיס הבדל סמנטי בין "פחותה" ל"פחותה בהרבה", ויש לברר עם המומחה את מידת ההשפעה המדויקת. ההליך שונה מהלכת סרוסי, שם המומחה שינה את דעתו לאחר בחינת מסמכים נוספים. במקרה זה, נדרש בירור נוסף כדי להבין את עמדתו המדויקת של המומחה. * **הפניית שאלות הבהרה במקום מינוי מומחה נוסף:** בשלב זה, אין מקום למינוי מומחה רפואי נוסף. יש למצות את הליך ההבהרה באמצעות שאלות נוספות למומחה הקיים. * **הבהרה בנוגע למנגנון הפגיעה:** יש להפנות למומחה שאלה נוספת כדי להבהיר שהוא מודע לכך שהמאמץ הנטען היה פתיחת הבורג החלוד, ולא הרמת יד, כפי שהיה נראה לכאורה בתשובותיו הראשוניות. * **התשתית העובדתית:** בית הדין דחה את בקשת המערער להחזיר את ההליך לבית הדין האזורי לצורך השלמת התשתית העובדתית, מכיוון שהתשתית היתה מוסכמת, עברה שינויים לבקשת המערער, והטענות הנוספות עלו רק בשלב מתקדם ללא ראיות. הוא אף ציין כי לפי הודעת המערער לחוקר, הפעולות נוספות לא בוצעו לאחר האירוע. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **מעמד חוות דעת מומחה:** פסק הדין מדגיש את חשיבות חוות דעת המומחה הרפואי כבסיס להכרעה, אך גם את האפשרות להפנות שאלות הבהרה ואף למנות מומחה נוסף בנסיבות מסוימות (כאשר חוות הדעת אינה ברורה, חסרה, או כשהמומחה נוקט בגישה מחמירה). 2. **התמודדות עם סתירות לכאורה בחוות דעת:** בית הדין הארצי הראה גמישות משפטית בכך שלא קיבל את פסיקת בית הדין האזורי המבוססת על ניסוח שאינו מדויק, והורה על בירור נוסף. הוא הדגיש את הצורך להבין את כוונת המומחה ואת המשמעות המדויקת של קביעתו. 3. **ההבחנה בין "פחותה" ל"פחותה בהרבה" בהקשר של קשר סיבתי:** פסק הדין עוסק בהבדל הדק אך משמעותי בין דרגות עוצמה של קשר סיבתי, ובהשלכותיו על הכרה בפגיעה בעבודה. ההבחנה שהוצגה מהלכת סרוסי, לפיה "פחותה" עשויה להספיק להכרה, נבחנת מחדש בהקשר הספציפי של המקרה. 4. **התמודדות עם שינוי התשתית העובדתית:** בית הדין הארצי קבע כי לאחר שהתשתית העובדתית הוסכמה ועברה שינויים, וטענות נוספות עלו בשלב מאוחר, אין מקום להחזיר את הדיון להשלמתה, אלא יש למצות את הליכי ההבהרה. 5. **תפקיד בית הדין הארצי:** הדגשת תפקידו של בית הדין הארצי כמפקח על בית הדין האזורי, ועל היכולת שלו להורות על הליכים נוספים (כגון הפניית שאלות הבהרה) על מנת להבטיח הכרעה צודקת. **התוצאה:** בית הדין הארצי החליט להפנות למומחה הרפואי שתי שאלות הבהרה נוספות, על מנת להבהיר את מנגנון הפגיעה הנטען ואת מידת ההשפעה של האירוע על היווצרות הקרע. לאחר קבלת תשובות המומחה, תינתן החלטה על המשך ההליך.