רע"פ 5402/08

תקציר

במקרה זה, המבקש הועמד תחילה לדין והורשע בבית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו בעבירות נהיגה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון תקף וללא ביטוח תקף, עבירות שאירעו בשתי הזדמנויות (25.5.03 ו-25.8.05). המבקש הודה באישומים אלה ונגזרו עליו על ידי בית המשפט לתעבורה קנס ו-14 חודשי מאסר בפועל, כאשר שישה חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי, מותנה בהימנעות מעבירות נהיגה נוספות בפסילה. הבקשה לריצוי העונש כעבודות שירות נדחתה בשל חומרת העבירות. המבקש ערער על חומרת עונש זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה את הערעור, תוך ציון עברו הפלילי והתעבורתי המשמעותי של המבקש וחומרת העבירות. ערכאת הערעור אף מצאה את העונש הולם בהתחשב בנורמות ענישה שנקבעו. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור נוספת, תוך שהוא טוען לשאלות משפטיות הנוגעות לפרשנויות לתקנות התעבורה והקלות בשל קשיים אישיים. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו, וקבע כי התערבות בערעור היא נדירה בהיעדר נסיבות חריגות. בית המשפט ציין את חומרתה של נהיגה בזמן פסילה ואת עברו של המבקש בעבירות חוזרות ונשנות, הן פליליות והן תעבורתיות. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי עונשו היה מוצדק ומידתי, דחה את בקשתו לחופשה לצורך ערעור והורה למבקש להתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו.