ת"א 31832/08

תקציר

עניינו של פסק דין זה בשתי בקשות לדחיית תביעה על הסף שהגיש תובע נגד לשכת עורכי הדין, עו"ד ויצמן ועו"ד וסרצוג, בשל מספר נימוקים. התובעת ייצגה שני אחים בתיק הנוגע לבקשת אחותם לערוך צוואה, וסברה כי מאחורי גבה נרקחה צוואה כוזבת על ידי עו"ד דניאל, שייצג את אחותם. התובעת הגישה תלונות ללשכת עורכי הדין אך לא הייתה מרוצה מהטיפול בתלונותיה וסברה כי היה מקום להעמיד לדין את עו"ד דניאל. בהמשך הועמד התובע לדין על ידי בתי הדין המשמעתיים של ההתאחדות בגין עבירות משמעת אחרות ונידון להשעיה של 18 חודשים. התובעת טענה כי השעייתה לא הייתה מתרחשת לו טופלו טענותיה נגד עו"ד דניאל. המבקשים טענו לדחיית התביעה בעילה של היעדר יריבות, עילה ותביעה בבית המשפט, מאחר שטענות התובע כבר נדונו והוכרעו בחמש ערכאות שונות, לרבות בית המשפט העליון. כן טענו לחסינות לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין ולהצדקה למעשיהם. התובע טען כי התגלו ראיות חדשות וכי פסקי הדין הקודמים היו מזויפים. בית המשפט פסק לטובת המבקשים, וקיבל את בקשתם לדחיית התביעה על הסף. בית המשפט קבע כי סיכויי הצלחתו של התובע אפסיים בשל עקרון "מעשה בית המשפט", המונע התדיינות חוזרת בעניינים שכבר נדונו. עוד הדגיש בית הדין כי השעייתה של התובעת לא הייתה קשורה אך ורק לתלונותיה על עו"ד דניאל, אלא נבעה מריבוי עבירות משמעת. יתר על כן, פעולותיהם של עו"ד ויצמן ועו"ד וסרצוג נעשו במסגרת תפקידם הרשמי, ללא כל אינטרס אישי, והם נהנו מחסינות מעין שיפוטית, כלומר יהיה צורך להוכיח נגדם רף רשלנות גבוה מאוד. טענת התובע נעדרת שחר ועילה, ולא הוכח הקשר הסיבתי בין מעשי המבקשים לבין נזקו של התובע. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם את הוצאות המשפט של המבקשים.