ת"א 36977-03-15

תקציר

התובעים טענו כי הנתבעים ביצעו שלוש עוולות: רשלנות, הפרת חובת זהירות חקוקה והפרת חובת נגישות. התובעים, שעסקו בבניית שני בניינים, טענו כי התנגדויות והליכים רבים של הנתבעים בנוגע לתוכניות הבנייה עיכבו את הפרויקט וגרמו להפסדים כספיים. מעשיהם של הנתבעים, לטענת התובעים, היוו רשלנות רבתי, התנהגות זדונית או חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה. נקבע כי התנהלות התובעים עצמם, שכללה עבירות בנייה, עוררה את התנגדות הנתבעים. זאת ועוד, התובעים לא הצליחו להראות כיצד גרמו מעשי הנתבעים לנזקים הנטענים, ובפרט להפסד דמי שכירות והוצאות ריבית בנקאית. התובעים טענו גם ללשון הרע ולהפרת חובת תום הלב, אך אלה לא טופלו שכן הם לא היו חלק מהתביעה הראשונית. בנוסף, בית המשפט דחה את התביעה בגין הפרת חובת נגישות, שכן היא חלה אך ורק על הליכים פליליים, פשיטת רגל או הליכי פירוק. השופט הגיע למסקנה כי טענת התובעים בגין הפרת חובת זהירות חקוקה נכשלה משום שלא פירטו את החוק הרלוונטי. משכך, דחה בית המשפט את טענות התובעים והורה להם לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם המשפטיות.