סע"ש 59848-10-18

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה ותביעה שכנגד שנבעו מיחסי עבודה קצרי מועד בין ילנה ניאזוב לבין מ.ו. השקעות בע"מ. ניאזוב עבדה כרואת חשבון בחברת מ.ו. השקעות במשך ארבעה וחצי חודשים, במהלכם התדרדרו יחסיה עם עובדים אחרים. הידרדרות זו הובילה לוויכוח ולאחר מכן, להתפטרותו של ניאזוב. הנושאים המרכזיים בתביעתה של ניאזוב היו גמול שעות נוספות, פדיון ימי חופשה ונזקים בגין עוגמת נפש כתוצאה מהעסקתה. בתוך כך, בתביעה הנגדית של מ.ו. השקעות נטען לאי מתן הודעה מוקדמת על התפטרות, עלויות השמה ונזקים שנבעו ממעשיו של ניאזוב. בית המשפט פסק לטובת ניאזוב בכמה נקודות ודחה אחרות. נפסק כי ניאזוב אינה זכאית לגמול שעות נוספות שכן לא סיפקה כל ראיה לכך ונראה כי זנחה טענה זו. עם זאת, היא הייתה זכאית להפרשי שכר של 2,750 שקל עבור אוגוסט 2018, והחברה חויבה להעביר לה תלוש שכר. בנוסף, בית הדין לא פסק פיצוי בגין עוגמת נפש, וקבע כי שני הצדדים היו במצוקה בשל יחסי העבודה. תביעתה הנגדית של מ.ו. השקעות נדחתה על הסף. בית המשפט לא חייב את ניאזוב לשלם בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שכן סביבת העבודה העוינת לא הייתה באשמתה והחברה לא הציעה חלופה סבירה. גם תביעות החברה להחזר הוצאות השמה והשבת שכר נדחו, וכך גם תביעת הנזיקין בגין היעדר הודעה מוקדמת. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענה כי ניאזוב לקח והחזיק שלא כדין מסמכים חסויים. בעקבות זאת חויבה מ.ו. השקעות לשלם לניאזוב את הפרשי השכר ולתרום 3,000 שקל להוצאות המשפטיות שלה. החברה נדרשה גם לספק לניאזוב את המסמכים הדרושים לשחרור כספי הפנסיה שלה.