דב"ע שן/232 - 0

תקציר

הערעור עסק בשאלה האם כאבי גב שחווה המשיב בשנת 1984 מהווים תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. המשיב, עובד ותיק העוסק במשימות פיזיות תובעניות, טען כי הפגיעה נגרמה מאירוע בודד או ממיקרוטראומה ממשימות חוזרות ונשנות, כגון הרמת אבנים כבדות ובטון. בית המשפט קמא לא מצא ולו אירוע אחד הקשור לפגיעה, אך קיבל את הטענה כי תנאי עבודתו של המשיב יכלו לגרום לנזק מצטבר, הנתמך בעדות מומחה. המוסד לביטוח לאומי התנגד לכך, וציין כי לא קיים אירוע ספציפי לזיהוי, מה שמרמז על כך שהתנועות לא היו זהות מספיק כדי להיחשב מיקרוטראומה. בית המשפט חזר והדגיש כי מיקרוטראומה כרוכה בסדרה של אירועים קטנים, הניתנים לגילוי בזמן, אשר במצטבר מסתיימים בפציעה. בית המשפט מצא ראיות מספיקות לאירועים מינוריים חוזרים ונשנים בעבודתו של המשיב, דחה את הערעור וקבע כי הפגיעה קשורה לעבודה. המערער חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב. פסק הדין הדגיש את הצורך בעדות רפואית לביסוס הפגיעה המצטברת על פי תיאוריית המיקרוטראומה, ובסופו של דבר קבע כי פעולות הרמה חוזרות ונשנות עלולות להוביל למצבו של המשיב, תוך יישור קו עם מקרים תקדימיים בהם פעולות לא זהות אך חוזרות מהוות תאונות עבודה.