ס"ק 44855-04-16

תקציר

המשיב טען כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בהליך הזמני בשל היעדר הליך קיבוצי עיקרי, כי קיים הליך מקביל שיש בו כדי לדחות את הבקשה, וכי המבקשים התמהמהו בהגשת הבקשה האמורה. הם גם דחו את טענות המבקשים לגופן, והדגישו כי הבקשה נועדה להעניק לעובדים חסינות מפני הליכים משמעתיים וכי אין קשר בין חברותם בארגון לבין הסיבות לפיטורים. המשיב הביא ראיות בדבר גניבה ונזק לרכוש שבוצעו לכאורה על ידי המבקשים, הצדיק את דחייתם וקבע כי הבקשה אינה מצביעה על זכות לסעד, מה גם שהמעשים נחקרים במשטרה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיה המקדמיות של המשיבה בקובעו כי נקודת המוצא בפסיקה היא כי פיטורין על הסף אינם מתאימים להליך קיבוצי. עוד נקבע כי ההליך שלפניהם הוא הליך חדש ושונה, שונה מזה שהתקיים בתל אביב, וכי תיאור האירועים בבקשתם על ידי המבקשים לא היה בהסתרת פרטים בחוסר תום לב. לגופו של עניין, בית הדין הגיע למסקנה כי המשיב לא הוכיח די הצורך כי המבקשים עסקו בפעילות פסולה או פלילית כדי להצדיק את פיטוריהם. בנוסף, הראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו הביאו את בית המשפט לקבוע כי גרסת המבקשים לאירועים סבירה יותר, במיוחד בכל הנוגע לתקלות במכשירי הכרטוס ולחובות הנהגים למשיב. כך, מאחר שהסיבה המוצהרת לפיטורים לא הוכחה, מצא בית הדין כי פיטורי המבקשים נבעו ככל הנראה מחברותם ופעילותם בארגון העובדים. לפיכך, הורה בית המשפט על החזרתם המיידית של המבקשים עד למתן פסק דין בהליך העיקרי, לצד תשלום מלוא שכרם וזכויותיהם מיום הפיטורין. המשיב נדרש להחזיר פיזית את המבקשים לתפקידיהם. שני הצדדים היו אמורים להגיש כתבי טיעון ותשובות, והתיק נקבע לדיון מקדמי. על ההחלטה הוגש ערעור באישור בית הדין הארצי לעבודה.