ע"א 371/90
פסק-דין עליון
תקציר
בפסק דין זה תבע המערער, עובד רכבת ישראל, פיצויים לאחר שהחליק על בוץ במהלך ביצוע עבודות חפירה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, והגיש ערעור. בית המשפט העליון קבע כי חובתו של מעסיק לדאוג לרווחת עובדיו אינה מוחלטת; המעסיק אינו מבטח, ועל העובדים להוכיח עילת תביעה מוכרת על פי חוק בגין כל תביעה. על המעסיק מוטלת חובת זהירות, לרבות הנהגת שיטות עבודה בטוחות ואזהרה מפני סכנות חריגות. עם זאת, לא כל נזק צפוי גורם לחבות, וסיכונים רגילים, כגון החלקה על בוץ, אינם מובילים בדרך כלל לחבות אלא אם כן קיימת סכנה יוצאת דופן. בית המשפט מצא כי הבוץ מהווה סיכון אופייני בעבודות חפירה, שהמערערת, בעלת ניסיון של שש שנים, הייתה צריכה להיות מודעת לו. בית הדין דחה גם את הטענות לפיהן היה על המעסיק לספק מגפיים, וציין כי מגפיים עלולים להגביר את הסיכון להחלקה. בהתחשב באופיו הרגיל של הסיכון ובניסיונו של המערער, בית הדין לא מצא כל הפרת חובה מצד המעסיק ודחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות.
ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, עליון (10.6.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.