ת"א 1305/04

תקציר

התובעת, שהייתה בעלת נכס שהושכר לנתבעים, ביקשה את פינוי הנתבעים ותשלום דמי שכירות הולמים. הנתבעים היו עסק הובלות לא רשום ושותפיו/עובדיו. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעים לפנות את הנכס ולשלם פיגורים בדמי השכירות. בית המשפט קבע כי הנכס שימש לעסק ולא למגורים, למרות טענות הנתבעים. נמצא כי הנתבעים לא שילמו דמי שכירות מאז רכישתו של התובע בשנת 2001 וניסו להטעות את בית המשפט בנוגע לשימוש בנכס. השופט תיאר את נאשם 2 כבלתי אמין ובלתי אמין. מהנתבעים נמנע סעד מן היושר בשל התנהלותם וחוסר תום לב. הם חויבו לשלם 750 דולר לחודש דמי שכירות ממארס 2002 ועד הפינוי, שנקבע ליוני 2006. אם הנאשמים לא יתפנו עד למועד זה, יוטל עליהם קנס יומי. בנוסף, חויבו הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית החל מחודש ינואר 2004. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 5.7.2006.