עמ"ת 22697-10-09

תקציר

המדינה ערערה על צו של בית משפט השלום בנתניה לשחרור המשיב, שהואשם בשורה של עבירות אלימות, למעצר בית בקהילה טיפולית, עד לסיום ההליכים המשפטיים. בערעור נטען כי החלטת בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם מסוכנותו של המשיב ועברו הפלילי, וכי שחרורו לשיקום בשלב זה אינו ראוי. המשיב, בעל עבר של שימוש בסמים ואלכוהול ועבר פלילי ארוך בעבירות אלימות וסמים, היווה לכאורה סכנה לחברה. המדינה טענה כי ניסיונותיו הקודמים של המשיב לקבל טיפול טיפולי כשלו, וכי רצונו בשיקום לא היה כנה ומונע מרצונו להימנע ממעצר. לאחר ששקל את הנסיבות, החליט בית המשפט לדחות את ערעור המדינה. עם זאת, בית המשפט הטיל תנאי שחרור מחמירים יותר, לרבות הפקדת מזומן בסך 10,000 ₪, בנוסף לתנאים שקבע בית המשפט קמא. בית המשפט הדגיש כי החלטתו התבססה על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, שכללו את חלוף הזמן ואת זמינותה של חלופת מעצר הולמת. המערערת הוזהרה כי אם לא תעמוד בתנאי השחרור, היא תישאר במעצר ותובא בפני בית משפט קמא ביום 1.11.2009. למדינה ניתנה שהות של 48 שעות לביצוע ההחלטה.