ת"א 53278-09-16

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים בגין מצג שווא בעת מכירת נכס, בטענה שהסכם השכירות שהוצג לה אינו משקף נאמנה את דמי השכירות בפועל. התובעת טענה כי הוטעתה להאמין כי דמי השכירות גבוהים מכפי שהיו בפועל, ולו ידעה את האמת, לא הייתה מבצעת את הרכישה. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא עמד בקריטריונים להוכחת הטעיה או טעות המצדיקים את ביטול העסקה. השופטת ציינה כי התובעת, אשת נדל"ן מנוסה, ניהלה חקירות ומשא ומתן משלה, והייתה מודעת לסיכונים הכרוכים בכך. כמו כן, השופט מצא כי הנתבעים לא הסתירו כל מידע קריטי וכי הנתונים לגבי שווי הנכס ודמי השכירות היו נגישים לציבור. השופטת גם דחתה את טענות התובע בדבר קנוניה בין הנתבעים, ומצאה את הסבריהם למעשים מסוימים סבירים ותואמים את הנסיבות. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי תביעת התובע עולה כדי מחלוקת על כדאיות העסקה, אשר על פי הדין הישראלי אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול חוזה, ועל כן דחתה את התביעה, והורתה לתובעת לכסות את הוצאותיה המשפטיות של הנתבעת.