ת"א 57346-03-15

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד שני נתבעים, בטענה לרשלנות רפואית ברפואת שיניים והיעדר הסכמה מדעת ביחס להליך רפואי שגרם לו נזק עצבי קבוע. הנתבעים הואשמו בכך שלא הסבירו את הסיכונים והסיכויים של הטיפול, וכתוצאה מכך חוסר ההבנה וההסכמה של התובע. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים סיפקו לתובע מידע מספק על הטיפול, לרבות החלופות הקיימות, והסיכונים הכרוכים בכך. טופס ההסכמה עליו חתם התובע העיד על מודעותו והסכמתו להליך. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים נקטו זהירות ומיומנות סבירה במהלך הטיפול. הם לא מצאו ראיות לרשלנות או לחריגה מסטנדרטים מקובלים של טיפול. הנזק הנוירולוגי שחווה התובע יוחס לסיבוך נדיר שנבע מרגישות היתר הגנטית שלו, שלא הייתה תוצאה צפויה מראש. המומחים שמונו על ידי בית המשפט תמכו בדעה זו, ואישרו כי הנזק לא נגרם כתוצאה מרשלנות כלשהי מצד הנתבעים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובע כי רצפת האף או תעלת העצבים שלו נפגעו במהלך הטיפול, שכן היא לא נתמכה בראיות מצולמות או בחוות דעת מומחים. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא הוכיח רשלנות או היעדר הסכמה מדעת. התביעה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים נוכח סבלו הרב של התובע ותוצאותיו הלא רשלניות.