ע"א 6766/11

תקציר

במקרה זה, בית משפט לערעורים בחן סכסוך מקרקעין הנוגע לרישום חלקה 20. בית המשפט המליץ לדחות את הערעור ולתמוך בהחלטת בית משפט קמא לרשום את חלקה 20 על שמו של מוסטפא. המחלוקת נבעה מטעויות שנעשו בתהליך הרישום בשנת 1971, שבו חלקות קרקע שתבעו שני בני דודים נרשמו בטעות זה על שם זה. בעוד שתקופת ההתיישנות מונעת בדרך כלל תביעות לאחר תקופה מסוימת, בית המשפט מצא כי למרות שהטענה המבוססת על טעות חסומה בזמן, טענת המשיבים המבוססת על התחייבות בעל פה משנת 1994 אינה כזו. בית המשפט התייחס לדרישה הסטטוטורית להתחייבויות בכתב בעסקאות מקרקעין, וציין חריגים במקרים בהם ההגינות גוברת על דרישות מחמירות. בנימוק של חוסר הגינות משמעותי והונאה פוטנציאלית הכרוכה בכך, בית המשפט יישם עקרונות מפסקי דין קודמים כדי לתמוך בהחלטתו כי די בהתחייבות בעל פה בנסיבות חריגות אלה. פסק הדין הדגיש את ההגינות, ציין את חשיבות תיקון הטעויות הפרוצדורליות, והגיע למסקנה כי הזכויות בחלקה 20 צריכות להיות על שמו של מוסטפא, תוך חיוב המערער בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים.