ת"פ 20196-12-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: גזר דין בתיק מדינת ישראל נ' צ'יטושוילי ואח'** **א. מבוא והסדר הטיעון:** פסק הדין עוסק בגזירת דין על שני נאשמים, יעקב גוגה שי צ'יטושוילי (להלן: "נאשם 1") ושרון דזאנאשוילי (להלן: "נאשם 2"), שהורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. נאשם 1 הורשע בנוסף בשלושה תיקים נוספים. הסדר הטיעון בתיק העיקרי כלל תיקון של כתב האישום, ממנו נמחקו כמויות סמים נוספות. בעוד שבעניינו של נאשם 2 הגיעו הצדדים להסכמות מלאות לעניין הטיעונים לעונש (3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, וכן ענישה נלווית), בעניינו של נאשם 1 לא הושגה הסכמה לעניין העונש, ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר שירות מבחן. **ב. העובדות המרכזיות בהן הורשעו הנאשמים:** 1. **התיק העיקרי:** ביום 11.09.2021, במהלך נסיעה ברכב בתל אביב, החזיקו הנאשמים ברכב סמים מסוכנים: * נאשם 1: קטמין (1.74 גרם נטו) ו-LSD (10 יחידות). * נאשם 2: m-METHYLMETHCATHINONE (0.89 גרם נטו) ו-MDMA (5 יחידות). * בנוסף, החזיקו בסכומי כסף מזומן משמעותיים (נאשם 1 - 3,390 ₪, נאשם 2 - 4,460 ₪). 2. **תיקים נוספים בהם הורשע נאשם 1:** * **ת"פ (שלום ב"ש) 63624-06-24:** החזקת KETAMINE MDMA (0.4052 גרם נטו) וקטמין (0.1187 גרם) בדירה בבאר שבע. * **ת"פ (שלום ב"ש) 68929-07-24:** נהיגה בזמן פסילה, הפרעה לשוטר, התנגדות למעצר ובריחה, ובנוסף החזקת p-METHYLMETHCATHINONE (0.6534 גרם) וקטמין (1.5033 גרם) בתיק האישי, במהלך בדיקה שגרתית בים המלח. * **ת"פ (שלום ק"ג) 26781-12-23:** החזקת קוקאין וקטמין (0.8357 גרם נטו) בכיס ג'קט, בסמוך לחוף באשקלון. **ג. תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1:** התסקיר מתאר את נסיבותיו האישיות של נאשם 1 (יליד 1996), רווק, מתגורר עם אמו וסבתו, עובד כמדריך טניס שולחן. נאשם 1 טען כי סובל מפוסט טראומה משירותו הצבאי וכי יש לו אישור לשימוש בקנבוס רפואי (ללא הצגת מסמכים). הוא תיאר התחלת שימוש בקנבוס בגיל 17 ונפנוף בקטמין בגיל מאוחר יותר, לאחר שנחשף אליו במסיבה. התנהלותו מול שירות המבחן לוותה בקשיים, לרבות אי-הגעה לפגישות, התנהגות בלתי מותאמת ותגובות תוקפניות. נאשם 1 מיעט לשתף פעולה, התקשה לקחת אחריות על מעשיו ולהכיר בחומרתם, ותירץ את מעשיו בכך שנתפס כ"שעיר לעזאזל" וכי מדובר בכמויות מזעריות. בנוגע להפרעה לשוטר, טען כי השוטרים התנכלו לו. למרות תיאור שימוש בעל אופי התמכרותי, שלל נאשם 1 התמכרות כיום, ולפיכך גם נזקקות טיפולית. שירות המבחן התרשם כי הוא אינו מייחס חשיבות להליך המשפטי, מתקשה לבחון את התנהלותו לעומק, ונוטה להמעיט בחומרת מעשיו ולהציג עצמו כקורבן. לאור קשיים אלו, לא נוצר פתח לשילובו בהליכי טיפול, ושירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית, כולל עבודות שירות, להבהרת חומרת מעשיו. **ד. ראיות וטיעונים לעונש:** * **המאשימה:** * **נאשם 2:** הרשעה קודמת אחת בעבירת החזקת סמים (2024), בגינה נגזר עליו 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. * **נאשם 1:** הדגישה את חומרת מעשיו, הכוללים החזקה ברכב, בסמים מסוכנים שאינם קלים, בחלוקה, ובמגוון סוגים, וכן הצטברות תיקים. תכונות אלו, לשיטתה, מצביעות על כוונת סחר, זמינות סמים ופוטנציאל הפצה גבוה. עתרה למתחמי ענישה שבין 8-18 חודשי מאסר בתיק העיקרי, ו-6-12 חודשים בכל תיק מצורף. לגזירת הדין, התחשבה בנסיבות הקולה (הודאה, צירוף תיקים, היעדר עבר פלילי) אך הדגישה את היבטיו השליליים של התסקיר. עתרה לעונש כולל של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה, קנס, וחילוט הכספים שנתפסו, והכרזה על נאשם 1 כסוחר סמים. * **נאשם 2:** הסתמכה על הסדר הטיעון, תוך הדגשת נסיבות הקולה, ועתרה לעונש של 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. * **ההגנה:** * **הימנעות מהכרזה כסוחרי סמים:** ההגנה הסכימה לחילוט, ולכן ראתה בכך מיותר. * **נאשם 1:** טענה כי כמויות הסמים קטנות, ללא גורמים המעידים על סחר (משקלים), ולכן הפגיעה בערכים החברתיים ברף הנמוך. הדגישה את נסיבות חייו הקשות (פוסט טראומה, שימוש בקנבוס רפואי, טיפול בחרדות), טענה כי חלק מהסמים (קטמין) שימשו לטיפול בבעיות שינה וחרדות. עתרה לגזירת הדין ברף התחתון של המתחמים, ובכל מקרה, לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על 3 חודשים, לריצוי בעבודות שירות. * **השוואה לנאשם 2:** טענה כי אין זה מידתי לעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל לנאשם 1, כאשר בעניינו של נאשם 2, במסגרת הסדר טיעון, עותרים לשלושה חודשי עבודות שירות בלבד. **ה. קביעת מתחמי העונש ההולמים:** בית המשפט הדגיש את חומרת עבירות הסמים, את הפגיעה בשלום הציבור ובבריאותו, ובפרט כאשר מדובר בסמים "קשים". כמו כן, ניתנת משמעות רבה לפוטנציאל ההפצה, המתבטא בהחזקה ברכב, במגוון סוגי סמים, ובחלוקתם והסלקתם. * **התיק העיקרי (והתיק על עבירת ההפרעה לשוטר):** נקבע מתחם עונש הולם שבין מאסר בפועל קצר לריצוי בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל. * **התיקים המצורפים (ת"פ ב"ש 63624-06-24 ות"פ ק"ג 26781-12-23):** נוכח כמויות הסמים הקטנות והעדר החזקה ברכב, נקבע מתחם עונש הולם שבין ענישה צופה פני עתיד וענישה נלווית, לבין 9 חודשי מאסר בפועל. **ו. גזירת הדין:** * **נאשם 1:** * **7 חודשי מאסר בפועל** לריצוי בעבודות שירות. * **6 חודשי מאסר על תנאי** (לשלוש שנים, בעבירה לפי פקודת הסמים מסוג פשע). * **קנס בסך 2,000 ₪**. * **חילוט** סך של 3,390 ₪ ו-1,540 ₪. * **פסילה על תנאי** של רישיון נהיגה (לשנתיים, בעבירה לפי פקודת הסמים). * **נאשם 2:** * **3 חודשי מאסר בפועל** לריצוי בעבודות שירות (בכפוף להסכמות הצדדים). * **3 חודשי מאסר על תנאי** (לשלוש שנים, בעבירה לפי פקודת הסמים מסוג פשע). * **חילוט** סך של 4,460 ₪. * **פסילה על תנאי** של רישיון נהיגה (לשנתיים, בעבירה לפי פקודת הסמים). **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון ההלימה:** בית המשפט הדגיש את הצורך לקבוע מתחם עונש הולם לכל "אירוע עברייני" בנפרד, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, בהתאם לנסיבותיו האישיות. 2. **חומרת עבירות סמים:** פסק הדין מדגיש שוב ושוב את חומרתן הרבה של עבירות סמים, את הפגיעה החברתית והבריאותית, ואת הדגש שניתן לפוטנציאל הפצה. 3. **משמעות החזקה ברכב, מגוון סמים וחלוקה:** בית המשפט מייחס משקל רב לנסיבות ביצוע העבירה, ובפרט להחזקת סמים ברכב, מגוון סוגי סמים, והחזקתם כשהם מחולקים ומוסלקים. נסיבות אלו, גם כאשר הכמויות אינן גדולות, עשויות להצביע על כוונה לסחר ולכן להחמיר בענישה. 4. **התמודדות עם עומס תיקים:** במקרה של נאשם 1, בית המשפט איחד ארבעה תיקים (תיק עיקרי ושלושה מצורפים). הוא קבע כי לא ניתן לחפוף את העונשים במלואם, וכי יש לקבוע עונש כולל המבטא את החומרה הנוספת של ביצוע חוזר ונשנה של העבירות, בהתאם לסעיף 40יג לחוק העונשין. 5. **שילוב תסקיר שירות מבחן:** התסקיר שימש ככלי מרכזי בהערכת מסוכנותו של הנאשם, נזקקותו הטיפולית, ויכולתו לקחת אחריות. כאשר התסקיר מצביע על קשיים משמעותיים בשיתוף פעולה והכרה בחומרת המעשים, הדבר משפיע על ההמלצה השיקומית ועל קביעת העונש. 6. **הסדר טיעון מול אי-הסכמה:** פסק הדין ממחיש את ההבדל הדינמי בין הסדר טיעון "סגור" (נאשם 2), בו בית המשפט מכבד את הסכמות הצדדים (כאשר הן בגדרי הסביר), לבין מצב בו הצדדים חלוקים לגבי העונש (נאשם 1), מה שמצריך מבית המשפט הערכה עצמאית ומקיפה יותר. 7. **קביעת עונש לריצוי בעבודות שירות:** בית המשפט מכיר באפשרות לרצות עונשי מאסר מסוימים בעבודות שירות, כאשר הדבר מותנה בחוות דעת של הממונה על עבודות השירות ובכך שהנאשם יציית להוראות. 8. **ענישה כלכלית וחילוט:** במקרי סמים, בית המשפט גוזר ענישה כלכלית, לרבות חילוט כספים שנתפסו, כחלק מהתמודדות עם המניע הכלכלי של ביצוע העבירות. פסק הדין משקף את הגישה המענישה והמחמירה בעבירות סמים, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה, וניסיון לאזן בין הצורך בהרתעה, גמול, שיקום והגנה על שלום הציבור.