בש"א 7913/08

תקציר

פסק הדין דן בתחולת אמנת ורשה וחוק התובלה האווירית על טיסת מסוק פנים בישראל, בה לכאורה נפגע התובע, שצילם סרטון תדמית, ברשלנות. בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים ודוחה את התביעה נגדם. המפתח להחלטה זו הוא הקביעה כי הטיסה מהווה "תובלה פנים-ארצית" כהגדרתה בחוק, למרות המראה ונחיתה באותו מקום. זאת משום שההגדרה דורשת רק שמקום היציאה והיעד יהיו בתוך ישראל, כפי שהיה המקרה כאן. זאת ועוד, התובע היה ללא עוררין נוסע בטיסה, והטיסה לא הייתה מיותרת, למרות שהתובע לא שילם עבורה ישירות. די בכך שהטיסה שולמה על ידי החברה ששכרה את שירותיו של התובע לצורך עבודתו. עוד קובע בית המשפט כי טענת התובע כי היה "איש צוות" סותרת את טענתו ואינה נתמכת בתקנות התעופה. בנוסף, בית המשפט קובע כי דרישת אמנת ורשה לכרטיס נסיעה מתקיימת, שכן די להנפיק כרטיס, בין אם הוא ניתן פיזית לנוסע ובין אם לאו. השופטת מתייחסת גם לטענת התובע בדבר התנהגות בלתי הולמת לכאורה של הנתבעים, ומוצאת אותה אינה רלוונטית לדיון בחוק ההתיישנות, ובמקום זאת מתייחסת לכוונה שעמדה מאחורי המעשים, שלא נטענה. לבסוף, השופט קובע כי הנתבעים אינם נדרשים להוכיח עובדות שליליות, והתובע לא הביא ראיות מספיקות כדי לדחות את תחולת אמנת ורשה. כתוצאה מכך, התביעה נדחית בשל תקופת ההתיישנות הקבועה באמנה ואומצה בדין הישראלי, בצירוף אגרה בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ שתשלם התובעת לנתבעים.