רע"פ 6680/23

תקציר

בבית המשפט העליון **ניתוח משפטי של החלטה בעניין רע"פ 6680/23** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום. המבקש הורשע בשתי פרשות שונות, האחת עוסקת באלימות ותקיפת נהג אוטובוס ומבקר, והשנייה עוסקת באיומים והטרדה כלפי בת זוגו לשעבר, תוך הפרת צו הרחקה. המבקש טוען כי היה מקום להורות על הפנייתו לשירות המבחן ו/או לבדיקה פסיכיאטרית, וכי הותרת פסק הדין על כנו תביא לעיוות דין. **עיקרי המקרה וההליכים הקודמים** 1. **העובדות המרכזיות:** * **תקיפת נהג אוטובוס ומבקר:** המבקש נסע באוטובוס מבלי לשלם, התפרע, ניסה להכות את הנהג, ירק עליו וקילל אותו. למחרת, תקף את מבקר האוטובוסים, גרם לשבר באפו ולקילופי עור, ודחף מתלמד שניסה לעוצרו. * **איומים והטרדה:** במסגרת הליכי גירושין, המבקש שלח הודעות קוליות מאיימות ובוטות לבת זוגו לשעבר, בהן איים לרצוח את הוריה. הוא אף הפר צו הרחקה שהוצא נגדו, התקשר לבת זוגו והגיע לביתה. 2. **הליכים קודמים:** * **בית משפט השלום:** הרשיע את המבקש על בסיס הודאתו בעובדות, במסגרת הסדרי טיעון. המבקש סירב לקבלת תסקיר נוסף משירות המבחן או להשתלב בטיפול. בית המשפט קבע מתחם ענישה של 12-32 חודשי מאסר בפועל, והעמיד את עונשו של המבקש על 13 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסרים מותנים ופיצוי כספי. * **בית המשפט המחוזי:** דחה את ערעור המבקש על גזר הדין, וקבע כי אין בו ממש. בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת המעשים, הפגיעה בערכים המוגנים, היעדר החרטה של המבקש וסירובו לטיפול. בקשות המבקש להפנותו לשירות המבחן לקבלת תסקיר משלים או לבדיקה פסיכיאטרית נדחו, תוך קביעה כי הליך הערעור אינו נועד לשמש "מקצה שיפורים" וכי אין מקום לבחינת כשירותו לעמוד לדין בשלב זה, שכן הטענה לא הועלתה בערכאות קודמות. **עיקר טענות המבקש בבקשת רשות הערעור** 1. **הפניה לשירות המבחן ובדיקה פסיכיאטרית:** המבקש טוען כי היה על בית המשפט המחוזי להפנותו לשירות המבחן לקבלת תסקיר משלים וכן לבדיקה פסיכיאטרית, לאור "חשש שמא המבקש אינו כשיר לעמוד לדין". 2. **ראיה חדשה (חוות דעת פסיכיאטרית):** המבקש הגיש חוות דעת פסיכיאטרית בכתב יד, ממנה עולה, לטענתו, כי הוא "שרוי במצב פסיכוטי חריף", סובל ממחשבות שווא ו"שומע קולות", וכי יש חשד למחלת נפש. לטענתו, חוות דעת זו מהווה "ראיה חדשה" שיש בה כדי להשפיע על שיקולי הענישה ואף להביא להפסקת ההליכים נגדו בשל אי-כשירות. 3. **שיקולי שיקום:** המבקש טוען כי יש להקל בעונשו משיקולי שיקום, לאור הליך טיפולי שבו החל לאחר גזר הדין בבית משלום. **ניתוח משפטי על ידי בית המשפט העליון** 1. **סמכות רשות ערעור בגלגול שלישי:** בית המשפט העליון שב ומדגיש כי רשות ערעור בגלגול שלישי שמורה למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר קיים חשש ממשי לעיוות דין או אי-צדק. בענייננו, בית המשפט קבע כי לא מתעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, וטענת המבקש מתמקדת בעניינו הפרטני. 2. **טענת אי-כשירות לעמוד לדין כטענה חדשה:** בית המשפט קבע כי טענת אי-הכשירות לעמוד לדין פלילי לא הועלתה על ידי המבקש בשתי הערכאות הקודמות, למרות ייצוגו המשפטי. הליך הערעור, ובפרט בגלגול שלישי, אינו מהווה "מקצה שיפורים" להעלאת טענות שלא נטענו בערכאות קודמות. 3. **בחינת "ראיה חדשה":** * **הגשת חוות דעת בשלב הערעור:** בית המשפט קבע כי לא הונח הסבר משכנע מדוע לא ניתן היה להגיש את חוות הדעת הפסיכיאטרית בשלב מוקדם יותר בהליך. * **מהות חוות הדעת:** בית המשפט מצא כי חוות הדעת אינה מבססת באופן חד-משמעי את אי-כשירות המבקש לעמוד לדין, אלא מעלה "חשש" בלבד. לצורך רשות ערעור, נדרשת תשתית עובדתית ממשית, ולא רק העלאת חששות. * **אופי חוות הדעת:** בית המשפט ציין כי חוות הדעת ערוכה בכתב יד, באופן לא שיגרתי, וחלקים ממנה כמעט ואינם קריאים. כמו כן, עלה כי המבקש לא נזקק לטיפול או אבחון בעבר. * **תפקיד שירות בתי הסוהר:** בית המשפט הדגיש כי גורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר יידעו לתת מענה לכל צורך רפואי שיתעורר במהלך מאסרו של המבקש. 4. **שיקולי שיקום:** בית המשפט המחוזי כבר התייחס לטענת הטיפול, וקבע כי היא עומדת בניגוד למסקנות שירות המבחן, וגם אם הייתה מתקבלת, לא הייתה מצדיקה חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם. 5. **מניעת עיוות דין:** בית המשפט העליון קבע כי לא נדרשת רשות ערעור על מנת למנוע עיוות דין מהותי או אי-צדק קיצוני, לאור ההחלטות המנומקות של הערכאות הקודמות והעדר הבסיס המשפטי והעובדתי לטענות המבקש בשלב זה. **השלכות משפטיות וחידושים (אם ישנם)** * **החשיבות של העלאת טענות בשלבים מוקדמים:** ההחלטה מחזקת את הדוקטרינה המשפטית לפיה יש להעלות טענות מהותיות, ובפרט כאלו הנוגעות ליכולת לעמוד לדין, בפני הערכאות הדיוניות. העלאתן לראשונה בשלב הערעור, ובמיוחד בגלגול שלישי, תתקל בקשיים משמעותיים. * **הגשת ראיות חדשות בשלב הערעור:** ההחלטה מדגימה את הדרישה להסבר משכנע להגשת ראיה חדשה בשלב מתקדם של ההליך, ואת הקושי להסתמך על ראיות שאינן מבוססות באופן ברור וחד-משמעי. * **אופי ההתנהלות הנדרשת בעת טענות רפואיות/נפשיות:** ההחלטה מבהירה כי גם כאשר מועלית טענה בדבר מצב נפשי, נדרשת תשתית עובדתית מוצקה, ולא רק "חששות" או חוות דעת שנערכה באופן חלקי ולא מקצועי. * **איזון בין שיקולי ענישה ושיקום:** ההחלטה תומכת בגישה כי גם כאשר קיימת פוטנציאל לשיקום, יש לבחון זאת במסגרת מתחם הענישה ההולם, ולא כעילה לחריגה משמעותית ממנו, במיוחד כאשר המבקש סירב לטיפול בשלבים מוקדמים. **סיום** לאור האמור, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, ביטל את עיכוב ביצוע עונש המאסר, והורה למבקש להתייצב לשאת בעונשו. ההחלטה משקפת את העיקרון של סופיות הדיון, ואת הדרישה כי טענות מהותיות יועלו בהזדמנות הראשונה.