עמש"מ 51331-02-11

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על צעדים משמעתיים שנקט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נגד עובד רשות השידור. העובד המדובר נענש על שפעל בניגוד לנוהלי הרשות בנוגע לעבודה פרטית. נמצא כי הוא המשיך לעבוד באופן פרטי כעורך דין, במקביל לעבודתו ברשות השידור, ללא האישור הנדרש ולמרות שהיה מודע לפסול מעשיו. החלטת בית הדין כללה אלמנטים של פיטורים מיידיים, נזיפה חמורה ופסילה של שנה מעבודה בשירות המדינה או ברשות השידור. המערער טען כי העונש חרג מהסף המקובל וביקש עיון חוזר בהכרעת הדין. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור ואישר את החלטת בית הדין. השופט קבע כי חומרת העבירות, נסיבות ביצוען והאינטרס הציבורי בשמירה על תפקודו התקין ומעמדו המוסרי של השירות הציבורי הם כולם שיקולים שיש לתת עליהם את הדעת במקרה זה. יתר על כן, השופטת הסכימה כי מדובר באמצעים סבירים ומידתיים, תוך איזון ראוי בין גורמים חומרתיים לגורמים מקלים. בסופו של דבר, בית הדין לא ראה עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין למשמעת, במיוחד נוכח התעלמותו הבוטה של העובד מהכללים והודאתו באשמה. הערעור נדחה, וצו עיכוב ביצוע הפיטורים הוסר.