ע"פ 71263/03

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של השפעה במרמה בבורסה ואי דיווח על עסקאות, והרשיע אותו. הנתבע ערער על פסק הדין וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שייחס את התנהלותו למצוקה ולחוסר תום לב, וכי בית המשפט התעלם מכך שהוא נאבק מול הבנקים. עוד טען, כי שגה בית משפט קמא בחישוביו האריתמטיים ובהתעלמו מכך שהבנקים המשיכו להעמיד בפניו אשראי. המערער הוסיף וטען, כי הודאתו במהלך החקירה לא נאמרה על ידו ולא היה מקום להסתמך עליה, וכי שגה בית משפט קמא במשקל שנתן להודאה זו. בנוסף, טען המערער כי הנסיבות המיוחדות של עניינו, לרבות התנהגות הבנקים ו"שותפו", היו צריכות להילקח בחשבון בקביעת עונשו. בית המשפט דחה את כל טענות המערער ולא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו של בית משפט קמא. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערער לא נהג בתום לב בעדותו, שכן דבריו בבית המשפט סתרו את גרסתו הקודמת שמסרה במהלך חקירתו. בית המשפט הסכים גם עם פרשנותו של בית משפט קמא לעובדות ועם מסקנתו כי פעולותיה של המערערת נועדו למנוע ירידת מחיר המניה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא טעויות בחישוביו של בית משפט קמא והבין כי מצוקת האשראי המיוחסת למערערת אירעה בתקופה הרלוונטית. בית המשפט הדגיש כי הודאתו של המערער הייתה מפורטת וברורה, ובצדק נתן לה בית משפט קמא את מלוא המשקל. עם זאת, באשר לעונש, הסכים בית המשפט כי יש מקום לבחינה נוספת של היבטים מסוימים, לרבות מצבו הכלכלי של המערער, התנהגות הבנקים ורמת הענישה שהייתה נהוגה בעת ביצוע העבירה. בית המשפט הציע להפחית את עונש המאסר בפועל לשישה חודשים, שירוצו כעבודות שירות. שאר מרכיבי המשפט נותרו ללא שינוי. השופט ברלינר הסכים עם התוצאה אליה הגיע השופט שייצר הן לגבי גזר הדין והן לגבי העונש. השופט המר הסכים גם הוא עם גזר הדין אך הצטרף, אם כי בהיסוס, להצעה לקצר את תקופת המאסר.