ס"ק 14/07

תקציר

בפברואר 2007 נחתם הסכם קיבוצי להעברת הפערים בשחיקת השכר בין עובדי ההוראה למהנדסים לתקופה שבין ינואר 1999 לדצמבר 2006 לוועדת בוררים. הבוררים נבחרו על ידי הצדדים והבוררות חולקה לשני חלקים: הראשון, לקבוע את שיעור שחיקת השכר מינואר 1999 עד דצמבר 2001; והשני, השיעור מינואר 2002 עד דצמבר 2006. במאי 2007 פרסמו הבוררים את פסק דינם לגבי התקופה הראשונה, וקבעו כי שיעורי השחיקה עומדים על 11.78% לשנת 1999, 7.10% לשנת 2000 ו-11.32% לשנת 2001. עוד פירט המענק את אופן התגמול לעובדי ההוראה, לרבות תוספת שכר של 4.75% ומענק חד פעמי של 3.5% משכר חודש עבור כל חודש עבודה במהלך התקופה. שתי בקשות הוגשו לבית המשפט על ידי הסתדרות המורים, בטענה כי הבוררים לא שמעו את טענות הצדדים בנוגע לקבוצות מסוימות של מורים שפרשו לגמלאות וביקשו לבטל חלקים מפסק הבוררות. המשיבים התנגדו, ובית המשפט דחה את שתי הבקשות ופסק לטובת המשיבים. בית המשפט דחה גם את טענות הסתדרות המורים כי הבוררים חרגו מסמכותם, לא נתנו לצדדים הזדמנות להציג את טענותיהם והיו מוטים. כמו כן, דחה בית הדין את בקשת ארגון המורים לעיין במסמכי הבוררים ובחישוביהם. פסק הדין הדגיש את סופיותם של פסקי הבוררות וקבע כי הבוררים פעלו במסגרת סמכותם וסיפקו הסבר מספק לפסיקתם. פסק הבוררות נתפס גם כהחלטה אחת מאוזנת, ובית המשפט הניח כי הבוררים ישקלו את הטענות הנוגעות לחלקו השני של פסק הבוררות.