עת"מ 1848/09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשתו של אזרח ארמני להישאר בישראל, בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות את בקשתו. העותר, שהגיע לישראל כקטין בן 12, לא יצא מהארץ כפי שהורה בשנת 1998 לאחר פקיעת אשרת השהייה שלו, ומאז הוא שוהה שלא כדין. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר בדבר ההליך בו נקטה הוועדה הבין-משרדית שדחתה את בקשתו, ואף לא בטיעוניו המערערים על החלטת הוועדה לגופה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי השיהוי של העותר בהגשת העתירה הנוכחית, לאחר דחיית ניסיונו הקודם מטעמים פרוצדורליים, אינו מוצדק. ההחלטה לדחות את העתירה התקבלה בהיעדר טעמים הומניטריים התומכים בבקשתו של העותר למעמד קבע, למרות השתלבותו בחברה הישראלית, שכן שהייתו הבלתי חוקית בארץ לא הקנתה כל ציפייה לרכישת תושבות קבע. גם הפרות החוק של העותר לאורך שנים רבות, לרבות המשך שהייתו הבלתי חוקית לאחר שנצטווה לעזוב את הארץ, הכבידו עליו. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערבות ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרת לכסות את הוצאות המשיב.