פר"ק 50129-09-20

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לסכסוך עסקי, שייתכן שמדובר בהליך פשיטת רגל או פירוק נכסים. על השופט מוטלת המשימה להכריע בין שתי הצעות מתחרות הנוגעות למכירת מניות השליטה בחברה. הצעה אחת, של מגה אור, מציעה 950 מיליון שקל כמחיר פתיחה, המגובה בערבות בנקאית של 95 מיליון שקל, ואילו השנייה, של אלשטיין, מציעה סכום נמוך יותר, וסולקת את החוב רק לקבוצה מסוימת של מחזיקי אג"ח. כונסי הנכסים של החברה תומכים בהצעת מגה אור, שכן היא מבטיחה תשלום גבוה יותר לנושים, לרבות פירעון חלק מהחובות למחזיקי האג"ח. השופטת מכירה במתח שבין מקסום החזרי הנושים לבין שמירה על עקרונות של הגינות ותום לב. הם מדגישים כי יש להתחשב גם באינטרס ההסתמכות של המציעים, במיוחד כאשר שינוי תנאי המכירה בשלב זה עלול לערער את אמון הציבור בתהליך. השופט מוצא כי הצעת מגה אור משפרת משמעותית את מצבם של הנושים ומעניקה להם רמת ודאות גבוהה יותר. עוד הם מציינים כי נושי החברה, בעיקר מחזיקי האג"ח, תומכים בהצעת מגה אור. כדי להתמודד עם החשש לשוויון בין המציעים, קובע השופט כי כל הצעה התואמת את תנאיה של מגה אור, קרי 950 מיליון שקל מגובה בבטוחות, תישקל ועלולה להביא לביטול ההסכם עם מגה אור. החלטה זו נועדה לתת הזדמנות למציעים פוטנציאליים להגיש הצעות מתחרות תוך שמירה על האינטרסים של הנושים. השופטת מאשרת עקרונית את ההסכם בין הכונסים למגה אור, אך דוחה את האישור עד ל-27 באוקטובר 2020, מה שמשאיר מקום להצעות חלופיות. פסק דין זה מבקש לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים ומדגיש את חשיבות ההגינות ואמון הציבור בהליכים מסוג זה.