ע"א 40582-02-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין מרכול, מירב - פוד קול בע"מ, לבין עיריית קריית ביאליק, על רקע סירובה של האחרונה לפנות אשפה משטח המרכול. הנושא נמשך מאז שנת 2010, והעירייה נימקה סיבות שונות לסירובו. כתוצאה מכך, הסופרמרקט נאלץ להשליך את האשפה שלו, גרימת עלויות משמעותיות. הנושא הובא תחילה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, שפסק בשנת 2017 כי על העירייה לפנות את האשפה מהנכס. פסיקה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון. למרות זאת, העירייה עדיין לא הצליחה לפנות את האשפה, מה שהוביל את המרכול להגיש תביעה אזרחית לפיצוי כספי. בית המשפט המחוזי הורה בפסק דינו לעירייה לשפות את המרכול בגין עלויות הסילוק העצמי, אך הפחית את הסכום בשל אשמתו התורמת של המרכול. עם זאת, בית המשפט לא ציין את הסכום המדויק שישולם. במהלך הליך הערעור התברר כי העירייה עדיין לא פינתה את האשפה, מה שהוביל את המרכול להגיש תביעה נוספת. לצורך הסדרת העניין מינה בית המשפט המחוזי מומחה שיקבע את המיקום המתאים לפינוי האשפה בשטח המרכול, והעניק לבית המשפט סמכות לדון בערעור ובתביעה החדשה במקביל. חוות הדעת של המומחה אישרה כי המיקום הנוכחי של מיכל האשפה מתאים. בית המשפט המחוזי קבע אז כי על העירייה לפנות את כל האשפה מהמכל במקומה הנוכחי, מבלי לציין את תדירות הפינוי. באשר לפיצויים, בית המשפט הורה לעירייה לשלם למרכול 960 אלף שקל נוספים, בנוסף לסכום שקבע בית המשפט קמא, שלא צוין בפסק הדין. כמו כן חויבה העירייה לפצות את המרכול בגין שכר טרחת עורך דינה והוצאותיה הן בערעור והן בתביעה החדשה. פסק הדין כלל גם הוראות בדבר החזר התשלום של המרכול למומחה והחזר מלא של האגרה בתביעה החדשה.