ה"ת 38006-08-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא החלטה בבקשה לעיון חוזר בפסק דין במעמד צד אחד של בית המשפט בעכו להארכת תוקפם של צווי תפיסה ואיסור סילוק נכסים מסוימים. פסק הדין המקורי ניתן ללא ידיעת המשיבים ומתייחס למספר נכסים בהם התגוררו המשיבים, כמפורט ברשימה המצורפת לבקשה הראשונית. המבקשים ביקשו להאריך את תוקפם של הצווים, בטענה כי למשיבים צריכה להיות הזדמנות להשמיע את טענותיהם, אך לא לבטל את ההחלטה במעמד צד אחד. המשיבים טענו כי המבקשים לא פעלו לפי הנוהל הנכון וכי ההתקפים אינם מוצדקים. כן הציגו מסמך בדבר חקירה קודמת של חשדות דומים נגד המשיבים שנסגרה, וטענו כי החקירה הנוכחית אינה מידתית ופוגעת בזכויות הקניין שלהם, במיוחד לאור העובדה שמדובר בחקירה שנייה באותן טענות. עם זאת, השופט קבע כי קיים חשד סביר למעורבותם של המשיבים בעבירות חמורות, לרבות הלבנת הון, וכי החקירה נמצאת בשלב מתקדם, אם כי טרם הסתיימה. השופט קיבל את טענת המבקשים כי התפיסות היו כדין וכי הארכת המעצר מוצדקת בשל החקירה המתנהלת. יתר על כן, השופט קבע כי החשדות הנוכחיים שונים מאלה שהיו בחקירה הקודמת, למרות היותם דומים באופיים. עוד ציינה השופטת כי המבקשים לא נדרשו להצדיק את התפיסה ככזו שנועדה לחילוט עתידי, שכן הדבר עולה מהבקשה ונתמך בחוקים הרלוונטיים. בסופו של דבר החליט השופט שלא לבטל את החלטת בית המשפט בעכו במעמד צד אחד, אלא להאריך את תוקפם של הצווים ב-180 יום ממועד התפיסות הראשוניות. השופטת הבהירה כי פסק הדין אינו חל על המשיב 3, שעמדתו לא נחשפה. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך פרק הזמן שנקבע. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.