ת"א 54464-10-19

תקציר

התובעים, האחים חניאל ודוד, טענו כי הם הבעלים של מגרש 503 באהיהוד, וביקשו מבית המשפט לחייב את הנתבעים – האגודה החקלאית אחיהוד והוועד – להכיר בעובדה זו ולבטל את ההגרלה הזוכה של נתבעת 3 בחלקה זו. הנתבעים טענו כי יש לדחות את תביעת התובעים משום שהתובע מספר 2, דוד, מונה לאפוטרופוס ולא קיבל את האישור הנדרש מבית המשפט לענייני משפחה. עוד נטען, כי התובעים אינם זכאים למגרש 503, וכי המגרש הוענק בצדק לנתבעת 3 באמצעות הגרלה. השופט הסכים עם טענות הנתבעים ודחה את התביעה. השופטת הדגישה כי התובעים לא הוכיחו את זכויות הבעלות שלהם במגרש 503, וכי הם זכאים רק לפיצוי שהובטח להם - מגרש של חצי דונם - בגין הנזק שנגרם לרכושם בשנת 1995. השופטת ציינה כי טענת התובעים לרכישת המגרש בשנות ה-70 לא הוכחה ונראה כי נזנחה, וגם טענתם בדבר זכויות הוגנות לא התקבלה. השופטת ציינה כי הקרקע המדוברת הייתה בבעלות רשות הפיתוח והייתה לה הערת אזהרה לטובת הסוכנות היהודית, אך התובעים לא כללו אותם בתביעה, וזו הייתה עילה תקפה לדחייה. יתר על כן, השופט מצא כי התובעים לא הציגו מסמכים תקפים כלשהם המוכיחים את רכישת הזכויות של אביהם בקרקע, וטענת החזקה שלהם משנת 1949 לא נתמכה בראיות מספיקות. גם אם הייתה מוכחת, ציינה השופטת כי הקרקע מיועדת לשימוש ציבורי משנת 1951, ולא ניתן היה להעניק זכויות אז. השופטת התייחסה גם להסכמת התובעים לקבלת פיצוי בדמות חלקה של חצי דונם בשנת 1999 כראיה לכך שהם מרוצים ממנה ואינם סבורים כי הם זכאים לזכויות נוספות. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי טענות התובעים אינן מהותיות והורתה להם לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 18,000 ₪.