עש"מ 1599/03

תקציר

הוגש ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה בעניין של הטרדה מינית. המערער, עובד במרכז מינהל ומודיעין בנציבות מס הכנסה, הואשם בהטרדה מינית של שלוש עובדות. סעיפי האישום כללו נשיקות, הערות מיניות מפורשות והרמת מתלוננת באוויר. בית הדין למשמעת הרשיע את המערער בכל שלושת האישומים, תוך הסתמכות רבה על התרשמותם הישירה מעדויות העדים. עם זאת, בית הדין מצא כי הנשיקות נעדרו אופי מיני, מה שהוביל לזיכויו מאשמת הטרדה מינית לפי החוק הרלוונטי. במקום זאת, הוא הורשע בהתנהגות שאינה הולמת לפי סעיפים שונים בחוק המשמעת בשירות המדינה. המערער טען כי הראיות לא הוכיחו את אשמתו מעבר לספק סביר וכי ממצאי בית הדין התבססו על עדויות בלתי מהימנות. אולם בית המשפט דחה טענות אלה, ולא מצא עילה להתערב בממצאים העובדתיים ובהערכות המהימנות של בית הדין. עוד נטען, כי הצעדים המשמעתיים שננקטו נגד המערער היו חמורים ביותר, אך בית הדין שב וחלק על כך, בהתחשב באופי מעשיו ובתפקידו הבכיר. בסופו של דבר נדחה הערעור, והצעדים המשמעתיים שהטיל בית הדין אושרו. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מתערב בחומרת העונש אלא אם כן קיימת בעיה משפטית או חוסר מידתיות, מה שלא היה המקרה כאן. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות והחוקים החלים, והערעור לא הצליח להוכיח טעויות משפטיות כלשהן בהכרעת הדין או בגזר הדין.