פש"ר 169/06

תקציר

שני חייבים ישראלים, בני זוג, ביקשו להיות מוכרזים פושטי רגל בשל חובות עצומים. כונס הנכסים הרשמי (ה-CANR) התנגד לבקשה, בטענה לחוסר תום לב מצד החייבים הן ביצירת חובותיהם והן בניהול הליך פשיטת הרגל. לטענת הרשות, החייבים לא שיתפו פעולה בחקירה, לא המציאו מסמכים חיוניים, לא הגישו דוחות חודשיים על הכנסות והוצאות ולא שילמו תשלומים חודשיים שוטפים בגין חובותיהם. החייבים טענו כי מצוקתם הכלכלית החלה לאחר רכישת דירה והחזרתה עקב סכסוך עם הקבלן, וכן מחלת עייפות שפגעה בשני החייבים ופגעה ביכולתם לעבוד. החייבים גם לא הביאו ראיות התומכות בטענותיהם, והסבריהם לגבי נסיבות מצוקתם הכלכלית לא היו עקביים. בית המשפט הסכים עם בית המשפט וקבע כי החייבים לא הפגינו תום לב ביצירת חובותיהם ולא בניהול ההליך. יתר על כן, החייבים לא סיפקו הצדקה למעשיהם ולא גילו קושי אובייקטיבי בהמצאת מסמכים ישנים. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת החייבים להכריז עליהם פושטי רגל, ביטל את צווי הכינוס נגדם ועיכב את ביטול הצווים המעכבים את יציאתם מהארץ למשך 45 יום. הקנ"ר הונחה להודיע ללשכות ההוצאה לפועל ולנושים על ההחלטה, והחייבים חויבו לשלם את שכרו של הקנר בטרם יופנו כספים כלשהם לנושים.