ע"פ 1520/04

תקציר

המערער הואשם בקשירת קשר לפגוע במתלונן באמצעות רובי M16, יחד עם גיסו, יוסף סאדר, ואדם נוסף, סאמר דאוד. תפקידו של המערער בקנוניה היה להוביל את היורים למקום עבודתו של המתלונן ולהצביע עליו. הוא גם היה אמור לשלם ליורים 5,000 שקל כל אחד עבור התפקיד. אלא שהתוכנית סוכלה על ידי משטרת ישראל. המערער הודה בעובדות כתב האישום והורשע על ידי בית משפט קמא, אשר גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, כאשר מחציתם על תנאי. הערעור מערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין. הראיה העיקרית שהציגה התביעה הייתה הקלטת שיחות בין המערער, יוסף, וסאמר, שהוקלטה בסתר על ידי המשטרה. השיחות, מחודש יוני 2003, סיבכו את המערער בביצוע העבירה. המערער טען כי השיחות לא עלו כדי קשירת קשר פלילי, שכן הוא סירב לשלם ליורים מראש, מה שאומר לכאורה שהתוכנית לא התקדמה מעבר לשלב ההכנה. פרשנותו של המערער לשיחות נדחתה על ידי בית משפט קמא, אשר מצא כי הן הוכיחו את כוונתו הברורה לבצע את העבירה. השיחות גם סתרו את טענותיו כי הוא נסוג מהתוכנית והוליך שולל את הקושרים האחרים. בית המשפט קבע כי השיחות היוו הוכחה מספקת ליסודות הפיזיים והנפשיים של קשירת הקשר. אשר לגזר הדין, מצא בית המשפט כי בית משפט קמא איזן כראוי בין האינטרס הציבורי בענישה לבין נסיבותיו האישיות של המערער. נוכח חומרת העבירה, בית המשפט לא ראה עילה להתערב. השופט ח' פאיזם והשופט א' שיף הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור, והותירו את הכרעת הדין וגזר הדין על כנם.