בב"נ 41963-12-20

תקציר

בית המשפט קבע כי אין מקום לבטל את צו ההריסה המנהלי על רכושו של המבקש. המבקש טען כי יש לבטל את הצו מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי נפלה טעות בתיאור הנכס בצו, שכן הוא תיאר את הבניין כתוספת של חצי קומה לבניין בן קומה אחת, כאשר למעשה מדובר בבניין בן שתי קומות. עם זאת, בית המשפט מצא כי טעות זו אינה יסודית ואינה צריכה להביא לביטול הצו, שכן הצו הוצא כנגד הוספת חצי הקומה ולא הקומה השנייה. עוד טען המבקש כי הבנייה הסתיימה ואוכלסה, אך בית המשפט מצא כי התוספת המתועדת בתמונות ובתשריט אינה גמורה ואינה מאוכלסת. עוד נטען, כי קיימות חוות דעת משפטיות סותרות בנוגע למתן הצו, אך בית המשפט מצא כי הן צו הפסקת עבודה והן צו הריסה מנהלי יכולים להיות מיושמים בו זמנית, והמבקש שקיים את הראשון אינו מהווה סיבה לביטולו של האחרון. גם טענת המבקש כי השטח יועד למגורים ולכן יש לבטל את הצו לא נתמכה ולא הוכחה. לבסוף, טענה המבקשת לאכיפה בררנית, אך בית המשפט מצא כי למשיבה שיקול דעת לבחור בערוץ האכיפה המינהלי וכי המבקשת לא גילתה כל שרירותיות או אפליה בהחלטה. ככלל, בית המשפט מצא כי צו ההריסה הוצא כדין ואין עילה לביטולו, ולכן דחה את הבקשה. בנוסף, קבע השופט כי אין עילה לעכב את ביצוע הצו עד להגשת ערעור, שכן המבקש לא החל בהליך הכשרת הבנייה.