תתע"א 6896-02-23

תקציר

על בית המשפט מוטלת החובה להגן על שלום הציבור ולהרחיק פורעי חוק מהכבישים, שכן נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה המסכנת חיים והפכה ל"מגפה לאומית". חומרת העבירה מחריפה נוכח הימנעותו היזומה של הנאשם בבדיקת נשיפה ואשמתו המוחלטת בביצוע העבירה. נסיבות העבירה חמורות, אך המחוקק אינו מבחין בין עונש לנהג המסרב למבחן פיכחון לבין נהג שמסכים ונכשל. העונש ההולם כולל עונש מאסר פוטנציאלי של 12 חודשים ותקופת פסילה מינימלית של 24 חודשים, יחד עם עונשים נוספים. עם זאת, עברו הפלילי הנקי של הנאשם, שירותו הצבאי והיעדר שיקולי שיקום או סיכון גבוה במיוחד למסוכנות, מצדיקים את הצבת העונש בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים. לפיכך, נגזרו על הנאשם שלושה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסילה בפועל של 24 חודשים מלהחזיק רישיון נהיגה, פסילה על תנאי למשך ארבעה חודשים וקנס בסך 2,000 ₪. גזר הדין נועד לאזן בין הרתעה לענישה תוך התחשבות בנסיבותיו של הנאשם.