עת"מ 24748-06-15

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות גביית דמי חניה בחוף רחצה מוכרז בישראל. תחילה הוא סוקר את החוקים הרלוונטיים, ובהם חוק הסדרת מקומות רחצה, הקובע כי מקומות רחצה מוכרזים חייבים להיות נגישים לציבור ללא תשלום, וחוק החלקות, המאפשר לרשויות מקומיות להוציא צווי שימוש זמניים למגרשים ריקים שבתחומן כדי לייעל את השימוש בהם לטובת הציבור. המחלוקת נסובה סביב מתחם פרטי הסמוך לחוף רחצה מוכרז, המושכר לקרן קיסריה, שבו נגבים דמי חניה. בית המשפט מוצא כי חוק החלקות אכן מעניק למועצה המקומית סמכות להוציא צו שימוש למתחם הפרטי, ודוחה את טענות העותרים כי ייעוד המתחם כקרקע חקלאית אוסר על צו כזה. עוד נקבע כי הוצאת צו שימוש חדש על ידי המועצה להכשרת חניה פרטית בתשלום אינה תקפה בשל אי סדרים פרוצדורליים. על פי פסק הדין, על המתחם לחזור להיות חניון ציבורי עד שיחלוף המועד החוקי שבו יוכל בעל הקרקע להודיע למועצה על כוונתו להשתמש במגרש באופן פרטי. פרק זמן זה נקבע ל-60 יום בחוק המגרשים ומטרתו להגן על הסתמכות הציבור על הסדר החניה הציבורית הקיים ולאפשר לו זמן להביע את דעתו על כל שינוי. בית המשפט בוחן ודוחה את טענות העותרים לאפליה על בסיס פטור תושבי המועצה האזורית ואור עקיבא מאגרת חניה. היא מקבלת את הסברם של המשיבים כי לקרן קיסריה, שהיא גוף פרטי, הזכות לקבוע למי להעניק פטורים או הנחות ואינה רק כיסוי לפרקטיקות המפלות של המועצה. בפסק הדין מודגש כי לא כל הבחנה בין קבוצות מהווה אפליה פסולה וכי הפטור של תושבי המקום מוצדק נוכח תרומתם הכספית לתחזוקת החוף וקרבתו לחוף. כמו כן, בית המשפט מדגיש את זמניותו של צו השימוש לפי חוק המגרשים ומדגיש כי אם מבקשים המשיבים להקים חניה פרטית ארוכת טווח, עליהם ליזום הליכים לשינוי ייעוד הקרקע. כמו כן, המועצה מזכירה לבחון באופן שוטף את הסדרי החניה ולשמור על גישה חופשית לחוף הים לציבור. פסק הדין מסתיים בקריאה למועצה ולקרן קיסריה לדאוג לכך שחניה ציבורית ללא תשלום תהיה נגישה לכל המבקרים ולא תהיה שמורה רק לתושבי המועצה. תוקפה של ההחלטה עד תום התקופה האמורה, במקרה זה עד ליום 5.9.2015.