ע"ע 53361-04-19
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
המערער, שהינו פרופסור חבר, לא היה שבע רצון מההליך שהוביל להחלטת ועדת הסנאט של מוסד המשיב שלא לקדמו לדרגת פרופסור מן המניין והגיש ערעור. באופן ספציפי, הוא טען כי היה צריך לאפשר לו להשתתף ולייצג את עצמו בישיבות הוועדה וכי שיטת ההצבעה של הוועדה הייתה צריכה להיות חשאית ולא גלויה. הוא גם הלין על חשיפת החלטת הביניים של הוועדה, שהועברה אליו בעקיפין באמצעות דיקן היחידה האקדמית שלו, וטען כי סיכום נימוקי הוועדה אינו מספק. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי למוסד המשיב שיקול דעת רחב יחסית בעיצוב זכויותיהם הפרוצדורליות של מועמדים לקידום, כל עוד נשמרות יעילות והגינות ההליך. בית המשפט קבע כי פעולות המוסד נופלות בגדר שיקול דעת זה. פסק הדין הדגיש את הפן החיצוני של הפרופסורה, המבדיל אותה מהדרגים המוסדיים הפנימיים, וציין כי מדובר בתואר אקדמי המסמל הכרה ציבורית ומצוינות. ממד חיצוני זה הצדיק את גישתו של המוסד לגישור השתתפות המועמד באמצעות הקהילה האקדמית, לרבות דיקן היחידה. בית המשפט מצא כי סיכום נימוקי הוועדה שיקף נאמנה את הדיון והגן במידה מספקת על זכותו של המערער לטעון. באשר לשיטת ההצבעה, קבע בית המשפט כי למוסד שיקול דעת לבחור בין הצבעה גלויה לחשאית, בהתאם לאופי ההחלטה המתקבלת. פסק הדין אף הדגיש את חשיבותה של פגישה בין המועמד לבין ראש היחידה לשמירה על זכויותיו הפרוצדורליות של המועמד, אך מאחר שהמערער לא העלה סוגיה זו די הצורך, לא יכול היה בית המשפט לקבוע אם הפגישה אכן שירתה מטרה זו. לבסוף, קבע בית המשפט כי ייצוגו של המערער באמצעות היחידה האקדמית, ולא באופן אישי או באמצעות נציג, היה ראוי בהתחשב באופי האנונימי של דיוני הוועדה ובהיבט החיצוני של הפרופסורה. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם את הוצאות המשיב, שנקבעו בצניעות על 5,000 ₪.
ע"ע 53361-04-19 וולך קונסטנטין נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, עבודה ארצי (2.12.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.