עת"מ 34245-05-18

תקציר

שלוש עתירות מאוחדות אלה סובבות סביב חובתו של עותר בעל זיכיון לפרסום באוטובוסים עירוניים לשלם אגרת שילוט לעיר רחובות. העותר טוען כי המשיב הגדיל את האגרה במפתיע פי שישה, תוך הצגת נתונים שגויים בחישובים. בינתיים, המשיב מצדיק את הסכום שנגבה ומסתמך על דו"ח שמאי. עם זאת, הדו"ח חסר פירוט לגבי הכנתו, פרמידיו ושיקוליו. בית המשפט, מתוך הכרה בייחודו של המקרה, מדגיש את הצורך בסבירות, מתינות והגינות בקביעת אגרת השילוט. נמצא כי שיטת החישוב הנוכחית של המשיב אינה מפורטת, מוסברת או מוצדקת דיה. בעוד שלמשיבה סמכות להסדיר ולפקח על כל השילוט בעיר, לרבות אלה באוטובוסים, בית המשפט מציע כי פתרון ארצי עדיף על הסדרים נפרדים בכל רשות מקומית. עד שיימצא פתרון ארצי, בית המשפט ממליץ לצדדים להגיע להסדר מוסכם על שני הצדדים, בדומה לעסקאות של העותר עם רשויות אחרות. כמו כן, היא מנחה את המשיב לקבוע קריטריונים ברורים לתשלום דמי שילוט, בהתחשב בגורמים שונים כגון מסלולי אוטובוס ותדירותם, ולהבהיר את פרטי התחשיבים. השופט מסיים בקבלת העתירות, מעביר את העניין למשיב ומורה לכל צד לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים.