ת"פ 18159-09-13

תקציר

הנאשם הורשע בכניסה לישראל שלא כדין, והואשם בביצוע העבירה של כניסה לישראל שלא כדין. לנאשם עבר של שתי הרשעות קודמות בגין אותה עבירה והפרעה לשוטר וירצה עונש מאסר. התובע טען לעונש מאסר, ואילו עורך דינו של הנאשם ביקש להקל בעונשו בשל נסיבותיו, בהיותו אב לחמישה שנכנס לארץ רק כדי לעבוד. השופט בחן ביסודיות את שלבי גזר הדין, בהתחשב באזור הענישה המתאים, באפשרות לסטות ממנו ובקביעת העונש בגבולות האזור המתאים. השופט הגיע למסקנה כי מתחם הענישה המתאים לעבירה תלוי במידת האשמה, הנקבעת על פי מטרת הכניסה הבלתי חוקית. במקרה זה, אשמתו של הנאשם הועמדה במדרגה נמוכה, המצדיקה עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתחייבות כספית בסך 3,000 שקל. קביעה זו התבססה על עברו הנקי של הנאשם בחמש וחצי השנים האחרונות, על נוכחותו הסדירה בדיונים, כמו גם על נימוקי כניסתו לארץ. השופט הדגיש כי גזר הדין הותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה, תוך התחשבות בעקרונות גזר הדין ובמאפיינים האישיים של הנאשם.