ע"א 21649-10-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא שלילת עיכוב ביצוע של פסק דין קודם. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי השופט אריאל ברגנר, הורה למבקש, משה עמר, לפנות חלקת אדמה השייכת למשיבים, יורשיו של שמעון קלימי, עד ליום 31.8.14. הקרקע המדוברת, חלקה חקלאית בשטח של 11.8 דונם במושב שיבולים, הוחכרה לניסן סיני בשנת 2003. אבי סיני למעשה עיבד את האדמה. בשנת 2009 החכיר סיני את הקרקע בשכירות משנה לעמר, שהקים במקום בית רשת לגידול עגבניות. אולם, לאחר שהוגשה תביעה על ידי המשיבים בשנת 2010, פסק בית המשפט לטובתם והורה על פינויו של עמר. עמאר הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עד להגשת ערעור ב-26.8.14 – שלושה ימים לפני מועד הפינוי שקבע בית המשפט. בקשה זו נדחתה ביום 15.9.14. לאחר מכן הגיש עמר ערר ב-15.10.14 ובקשה נוספת לעיכוב ביצוע ב-21.10.14. בבקשה זו טען עמר כי ביצוע פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך, שכן הוא יגרום לאובדן יבולו ולהליך פינוי יקר ומסובך. הוא גם טען כי העסק שלו, שמעסיק 150 עובדים, עלול לקרוס אם ייגרמו לו הפסדים נוספים. מאידך גיסא, ייגרם למשיבים נזק מזערי אם יינתן עיכוב הביצוע. בנוסף, טען עמר כי סיכויי הצלחתו בערעור טובים, שכן בית משפט קמא דחה את טענותיו ללא נימוק. עם זאת, הדגישו המשיבים כי עמאר תפס את אדמתם שלא כדין במשך שנים וטרם פינה אותה. הם ראו בבקשה ניסיון לעכב את הפינוי עד שהעגבניות בחלקה יבשילו. המשיבים טענו כי הנסיבות אינן מצדיקות עיכוב ביצוע, וכי עמר הביא על עצמו את הנזקים הנטענים בכך שהמשיך לעבד את הקרקע למרות שידע על החלטת בית המשפט הצפויה. עוד טענו כי מדובר בנזק כספי שניתן לפצות עליו אם הערעור יתקבל. עוד נטען כי סיכויי הצלחת ערעורו של עמר קלושים, שכן פסק הדין המקורי התבסס בעיקרו על קביעות עובדתיות. בהחלטתה קבעה השופטת שרה דברת כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לעיכוב ביצוע. היא נימקה זאת בכך שסיכויי הצלחת ערעורו של עמר נמוכים, שכן החלטת בית משפט קמא התבססה במידה רבה על הערכות עובדתיות. עוד ציין דברת כי אמנם מאזן הנוחות עשוי להטות את עמר בשל הנזק הכלכלי המשמעותי שייגרם לו, אך אין בכך די כדי להטות את הכף לטובתו, במיוחד לאור סיכויי ההצלחה המזעריים בערעור. יתר על כן, העובדה שהנכס המדובר שימש למטרות עסקיות והעיכוב נגרם בעיקר בשל מעשיו של עמר עצמו, שקלה כנגד מתן השהייה. לבסוף, דברת מתח ביקורת על התנהלותו של עמר, והדגיש את התעלמותו מהחלטות קודמות של בית המשפט ואת הגשת הערעור במועד. משכך, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, ועמר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪.