ע"פ 70264/99

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בנתניה לחילוט חלקי של כספים השייכים למשיב שהורשע בסחר בסמים. בית משפט קמא הכריז על המשיב כסוחר סמים והורה על חילוט חלקי של 15,000 ₪ מסך הכספים שנתפסו, בטענה כי חלק מהכספים הושגו כדין באמצעות מכירת רכב. המדינה ערערה על החלטה זו, אך מאוחר יותר משכה את ערעורה על גזר הדין, שכן המשיב כבר שוחרר מהכלא. עם זאת, המדינה המשיכה לערער על החילוט החלקי. ערכאת הערעור קבעה כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו. היא פירשה את הסעיפים הרלוונטיים בפקודת הסמים המסוכנים כמחייבים חילוט מלא של רכוש שהושג בעסקאות סמים, אלא אם כן היו טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. בית המשפט מצא כי המשיב לא הביא כל ראיה להפריך את החזקה כי רכושו הושג שלא כדין, וכי בית משפט קמא הסתמך באופן פסול על טענות הסנגור כתחליף לראיות. זאת ועוד, חזקת המחוקק כי כל רכושו של סוחר סמים נחשב כמתקבל בעסקאות בלתי חוקיות החלה במקרה זה, שכן רכושו של המשיב כלל כספים משמונה השנים שקדמו למועד הגשת כתב האישום. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי נראה שבית משפט קמא התייחס לחילוט כאל עונש נוסף, דבר שאינו נכון, וכי יש לקבל את הערעור. לשופט ז' המר, שכתב את חוות הדעת, הצטרפו השופטים ד' ברלינר וא' בייזר.