ת"א 35633-02-16

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת נזקי גוף נגד בית החולים פוריה בגין רשלנות רפואית שגרמה למותה של אישה בת 43.5. בתביעה נטען לרשלנות באבחון ובטיפול במצבה הרפואי של המטופלת במהלך אשפוזה. החולה אושפז בבית החולים עם חום, קוצר נשימה ושיעול ואובחן עם דלקת ריאות דו צדדית. מצבה הידרדר והיא הועברה ליחידה לטיפול נמרץ. העד המומחה מטעם התובעת טען כי צוות בית החולים היה צריך לחשוד בתסמונת אנטי-פוספוליפידית קטסטרופלית (CAPS) ולהתחיל את הטיפול המתאים מוקדם יותר, דבר שיכול היה להציל את חיי החולה. עם זאת, ההגנה טענה כי החולה מת מסיבוכים של תסמונת ARDS, זיהום ריאות חמור, וכי אבחנת CAPS אינה סבירה. בית המשפט ניתח בהרחבה את האירועים הרפואיים הכרונולוגיים במהלך אשפוזו של המטופל ואת חוות דעתם של העדים המומחים. נמצא כי הקריטריונים לחשד ל-CAPS לא התקיימו עד 1 ביולי 2010, וגם אם הטיפול המומלץ ל-CAPS היה מתחיל מוקדם יותר, הוא לא היה משנה את המוות המוחי של המטופל שנגרם כתוצאה מאוטם מוחי נרחב. בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלות הצוות הרפואי לא הייתה רשלנית וכי אין קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית הנטענת לבין מותו של המטופל. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי יש לבחון את הרופאים המטפלים על פי שיקולים סבירים של רופא ממוצע בעת הטיפול ולא בראייה לאחור. כתוצאה מכך נדחתה התביעה בגין רשלנות רפואית, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.