בש"פ 8128/12
החלטה עליון
תקציר
בהנחה שיוכחו כל העבירות המיוחסות למערער, עדיין סבור בית המשפט כי יש לשחרר את המערער בתנאים מסוימים הפוגעים בחירותו במידה פחותה ממעצר. בית המשפט מפנה למקרים קודמים הקובעים בחינה דו-שלבית לשחרור נאשם עם חלופות מעצר. השלב הראשון כרוך בבחינה האם חלופת מעצר כלשהי יכולה להשיג את מטרות המעצר באופן עקרוני. אם התשובה חיובית, בית המשפט עובר לשלב השני כדי לבחון הצעה חלופית ספציפית. במקרה דנן, בית משפט קמא לא ערך בדיקה ראויה בשלב הראשון משום שהתרשם לרעה מאישיותו של המערער, כמתואר בתסקיר שירות המבחן. הדו"ח היה מוטה נגד המערער משום שהתבסס על הכחשתו את העבירות ואי קבלת אחריות על מעשיו. השופט מדגיש כי שלילת אשמה היא זכות המובטחת למערער ואין להשתמש בה כראיה לאי התאמתו לחלופת מעצר. יתר על כן, אם מוציאים את התייחסויות הדו"ח לחוסר אחריותה ומעורבותה של המערערת בזנות, הרי שיתר המידע אינו מרשיע. לפיכך, השופט מחליט להורות על שחרורו של המערער במסגרת הפיקוח החלופי המוצע בבת ים, תוך השארת הפרטים לקביעת בית משפט קמא. החלטה זו מתקבלת למרות חומרת העבירות המיוחסות לה, לרבות שיבוש הליכי משפט. פסק הדין מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ובמקרה זה הפיקוח החלופי יכול להפחית את סיכוני המסוכנות והחסימה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 8128/12 ש’ ק’ נ' מדינת ישראל, עליון (29.11.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.