ע"פ 39031-05-12

תקציר

פסק הדין הנדון קשור למקרה של איומים שהשמיע מערער כלפי בת זוגו. בית משפט קמא מצא את עדותן של בת הזוג ושתי בנותיה מהימנה, בעוד שגרסתו של המערער שונה באופן מהותי מהודעתו הקודמת במשטרה. בית המשפט דחה את טענת המערער כי הבנות הושפעו מאמם, וציין כי עדותן הייתה שונה מעדותה בנוגע לאיום ברצח, מה שהוביל לזיכויו מאשמה זו. ככלל, קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא נמצאו נכונות. עם זאת, השופטים סברו כי יש להתחשב בנסיבות האיום, לרבות הרקע השנוי במחלוקת של מערכת היחסים בין בני הזוג, היעדר פגיעה פיזית והשפה הבוטה בה השתמשו בעבר שני הצדדים. הם קבעו כי האיום "אני אתן לך אגרוף", על רקע זה, לא היווה סכנה מינימלית לחברה, מה גם שבני הזוג נפרדו והמערער כבר לא התגורר בבית. השופטים התחשבו גם בנסיבותיו האישיות של המערער, וציינו את עברו הפלילי הישן, שהיה נקי אלמלא הרשעה זו. הם הגיעו למסקנה כי מדובר בעבירה של מה בכך וכי אין עניין ציבורי בהרשעתו, מה גם שמדובר באירוע בודד. הערעור התקבל אפוא, והמערער זוכה מאשמת איום על בת זוגו בשל החלת חריג ה"זוטות".