ת"א 65960-06-22

תקציר

המחלוקת המרכזית במקרה זה נסובה סביב מעמדו של מכתב הכוונות והשלכותיו. בית המשפט קובע כי המכתב מהווה חובה העומדת בפני עצמה, ובוחן אותה דרך עדשה אובייקטיבית בהתאם לתקדימים משפטיים. לשון המכתב ברורה, ומעידה על התחייבות הנתבעת למחוק הערת אזהרה עם קבלת 250,000 ₪, ללא תנאים בדבר קבלת דירות. בית המשפט מוצא את הסתמכותה של התובעת על מכתב כוונות זה סבירה, במיוחד בהתחשב בנסיבות יצירתו, ובמודעותו של הנתבע לעסקת מכר פוטנציאלית. טענות הנתבעת, לפיהן המכתב היה חלק מהסכם רחב יותר וכי התובעת פעלה בחוסר תום לב, נדחות. השופט מדגיש כי התחייבויותיו של הנתבע על פי המכתב הופנו ל"כל המעוניין", והימנעותו מבירורן או משיכתן טרם עסקת המכר היא בעייתית. בנוסף, בית המשפט מוצא כי הצעתו של התובע לשלם את הסכום שנקבע לפני המועד האחרון, והודעתו המוקדמת של הנתבע על אי עמידתו, מייתרות את טענותיו באשר למועד התשלום. בסיכומו של דבר, השופט פוסק לטובת התובע, מורה לנתבע למלא את חובתו למחוק את הערת האזהרה בתוך 30 יום מיום קבלת הסכום הנקוב, ופוסק לתובע 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.