ת"א 1571/00

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות התובעים כנגד כל הנתבעים מחוסר ראיות ומקבל את טענות הנתבעים שכנגד. התובעים, שטענו כי שילמו עבור משק חקלאי שמעולם לא הועבר לבעלותם, לא הצליחו להביא הוכחות מספקות לטענותיהם, בעיקר בכל הנוגע לתקופת ההתיישנות ולגובה החוב. גם תביעתם להחזרי הלוואות נדחתה מאחר שלא היו בה ראיות מבוססות ולא עלתה בקנה אחד עם המסמכים שהוגשו. כמו כן, הצליחו הנתבעים להוכיח כי החוב המגיע לתובעים בעסקת המשק קוזז על ידי העברת זכות ההרחבה במושב לתובעים, כאשר שווי הרחבה זו נאמד כ-160,000$. בנוסף, נדחתה תביעת התובעים כנגד הנתבעים, שהיו חברות פרטיות בבעלות הנתבעת 1, מאחר שלא הוכח קשר נוסף בין חברות אלה לבין הלוואות הכספים של התובעים. בית המשפט קבע כי הכספים ממכירת המשק המוחזק בידי כונס הנכסים יועברו לנתבעת 3, חברת ביטוח, שכן הייתה לה משכנתא רשומה על הנכס. התובעים חויבו לשלם לנתבעים 1 ו-2 40,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ והוצאות משפט. כל הצדדים האחרים היו אחראים להוצאותיהם. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויישא ריבית על פי דין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום מלא.