ב"ל 33833-04-20

תקציר

מדובר במקרה של תובע שעתר לבית המשפט בבקשה להכיר בנפגעי העבודה שלו כמפורט בחוק הביטוח הלאומי. התובע נפגע בתאונת אוטובוס בדרכם חזרה מהעבודה; הם עמדו בחלק האחורי של האוטובוס ועפו קדימה בגלל בלימה פתאומית. הפגיעות בגבו הימני ובחזהו של התובע הוכרו על ידי הנתבעת כקשורות לעבודה. עם זאת, התובע טען גם לחבלות בצוואר ובכתף ימין, אותן דחה הנתבע, מה שהוביל לתביעה זו. המחלוקת המרכזית הייתה סביב ההכרה בפגיעה בצוואר כקשורה לעבודה, שכן התובע לא התלונן על כך בביקורו הראשוני בחדר המיון מיד לאחר התאונה. לשם כך מינה בית המשפט מומחה רפואי, ד"ר שי פריימן, שחוות דעתו הייתה לטובת טענות התובע. למרות טענות הנתבעת כי אין לאמץ את חוות דעת המומחה, פסק השופט לטובת התובע וקיבל את חוות דעתו של ד"ר פריימן כי הפגיעה בצוואר אכן קשורה לעבודה. מנגד, נדחו טענות התובע בנוגע לפגיעה בכתף ימין, שכן חוות דעת המומחה והבהרותיו הצביעו על היסטוריה של כאבים והתיישנות בכתף ימין לפני התאונה. מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, לא הוטל צו הוצאות על מי מהצדדים. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.