ת"מ 109/04

תקציר

התובעת, טרנס, הגישה תביעה מנהלית נגד משרד הביטחון ושלושה נתבעים נוספים, בדרישה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לכאורה כתוצאה מהתנהלות פסולה של הנתבעים במכרז להקמת גדר אזהרה במרחב התפר בעוטף ירושלים, בו הפסידה טרנס. הנתבעת הראשונה, משרד הביטחון, פרסמה מכרז סגור להקמת גדר התרעה אלקטרונית. הנתבעת השנייה, אלביט, הוכרזה כזוכה במכרז. הנתבעים השלישי והרביעי היו נציגיו של משתתף אחר במכרז. טרנס טענה כי אלביט אינה זכאית להשתתף במכרז וכי המרת מסמכי המכרז אליה אינה תקפה. בנוסף, טענה טרנס כי אלביט פעלה בחוסר תום לב ועשתה שימוש פסול במידע העסקי הסודי שלה. משרד הביטחון טען כי לא הייתה לו כל מעורבות בסכסוך העסקי בין הצדדים, וכי טענותיה של טרנס היו צריכות לעלות בהליך אזרחי. באשר לזכאותה של אלביט טען משרד הביטחון כי הניסויים שנערכו לפני המכרז לא היוו הליך מיון ראשוני, וכי אלביט מחזיקה בסיווג מתאים. באשר להמרת מסמכי המכרז, טען משרד הביטחון כי הדבר נעשה כדין. היא גם הכחישה את הטענות על חוסר תום לב ושימוש לרעה במידע סודי. בית המשפט קבע, כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בתובענה, למרות שהיא מופנית נגד הנתבעים ולא רק נגד משרד הביטחון, שכן הטענות עלו ממכרז אחד. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים כי טרנס הייתה צריכה להעלות את טענותיה מוקדם יותר, וקבע כי טרנס הסתמכה על תשובות משרד הביטחון לשאלות של משתתף אחר במכרז. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הצעתה של טרנס אינה תקפה, שכן המכתב הנלווה לא היווה הסתייגות או שינוי בתנאי המכרז. בית המשפט מצא כי אלביט מחזיקה בסיווג המתאים וכי המרת מסמכי המכרז נעשתה בתום לב ומטעמים מקצועיים, ולכן השתתפותה של אלביט במכרז הייתה כדין. עוד קבע בית המשפט כי המקרים שציינה טרנס בנוגע לשינוי זהות המציע נבדלים מהמקרה הנוכחי, שכן מדובר במכרזים דו-שלביים, והניסויים כאן אינם מהווים הליך סינון מקדמי. בית המשפט קבע כי התנהלותה של אלביט במשא ומתן במקביל עם טרנס ומשתתף נוסף במכרז היוותה הפרת חובת תום לב, אך טרנס לא הוכיחה כי התנהלות זו גרמה לה הפסד במכרז. בית המשפט דחה גם את טענתה של טרנס למעילה בסודות מסחריים, שכן למידע שמסרה טרנס לאלביט לא הייתה משמעות מסחרית ולא העניק לאלביט יתרון עסקי של ממש. באשר לנזקים, קבע בית המשפט כי תביעתה של טרנס משקפת דרישה לכפל פיצויים, וכי בכל מקרה טרנס לא הצליחה להוכיח את נזקיה. לפיכך דחה בית המשפט את התביעה, אך לא פסק הוצאות לנתבעים בשל הפגם בהתנהלותה של אלביט.