ת"ק 51857-01-22

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, אשר שלחה מיילים שיווקיים לתובע, הפרה את חוק הספאם הישראלי בכך שלא סיפקה אפשרות ברורה ויעילה לבטל את הסכמתה לקבלת פרסומות נוספות. החוק מחייב מפרסמים לאפשר לנמענים להסיר את עצמם מרשימות התפוצה בקלות. בעוד הנתבעת כללה קישור לביטול המנוי בהודעות הדוא"ל, בית המשפט קבע כי אין בכך די וכי היה עליהם לספק אפשרות לביטול הרישום באמצעות דוא"ל או תקשורת בכתב. השופט ציין כי המגמה בפסקי הדין האחרונים נוטה לכיוון חיוב מפרסמים להפנות את הנמענים לאפשרויות ביטול שאינן רק לחיצה על קישור. עם זאת, בית המשפט שקל גם את נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה. התובעת פנתה תחילה לנתבעת לצורך רכישת מקרר, והמיילים השיווקיים לא היו פוגעניים בתוכן. יתר על כן, התובע הודה כי ידע על הקישור לביטול המנוי אך בחר שלא ללחוץ עליו בשל חששו לפגיעה אפשרית במחשבו, חשש שבית המשפט מצא בלתי סביר בהקשר זה. התובע קיבל חמישה מיילים בלבד במשך שלושה חודשים ויכול היה בקלות לסיים אותם בלחיצת כפתור או יצירת קשר עם הנתבעת. השופט הזכיר גם את ניסיונו הקודם של התובע עם תביעות דומות ואת השכלתו המשפטית, וציפה ממנו לנווט את המצב באופן יזום יותר. בהתחשב בשיקולים אלה, פסק בית המשפט לתובע פיצוי מינימלי בסך 750 ₪ (150 ₪ לכל הודעה) בתוספת 200 ₪ הוצאות, תוך הדגשה כי הסכום נועד לאכוף את החוק ולהרתיע מפני הפרות תוך הקפדה שלא יהיה מופרז. בהחלטה הוזכרה גם האפשרות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום והדגיש כי יש לשלם את הסכום בתוך 30 יום או להסתכן בהפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק.